ילד שעלה לכיתה א'

ליאת


שלום
בני בןה-6.5 עלה לכיתה א' וכמה ימים לאחר מכן הוא התחיל לשטוף ידיים באובססביות על כל דבר שטותי האם יש קשר של לחץ וחרדה. יש לציין שיש לו אחות בכיתה ג' שסיימה את א' ו-ב' עם תעודת הצטיינות אני משתדלת שלא להעיר לו אבל זה ממש מעצבן אני מפחדת שאני מחריפה את הבעיה. אשמח מאוד מאוד לתשובה מהירה. תודה וחג שמח.

דני גיל

23-09-2010 19:25
שלום ליאת,
שטיפת ידיים אובססיבית היא ביטוי מוכר של מתח וחרדה. ככל שהסברים הגיוניים לא מונעים את הסימפטום, סביר להניח שאכן משהו מכביד על הילד. אנחנו יודעים שהילד נכנס זה עתה לכיתה א' מה שחוסך מאיתנו לדעתי את המאמץ לחפש בנרות את מקור החרדה, ובכל מקרה, יהיה המקור אשר יהיה, הבדיקה שנעשה תהיה אותה הבדיקה ולכן מותר לנו להניח למחשבות ולספקולציות. יש ילד אחד שאצלו נמצאת התשובה לשאלה שכל-כך מסקרנת אותנו ואני בעד שנשאל אותו. הנחת העבודה שלי היא שכאשר נדע לשאול נכון את השאלה, נקבל את התשובה, גם אנחנו וגם הילד. המודעות החדשה לא תוריד מהמתחים והחרדות אבל היא כן עשויה, וזאת המטרה, למנוע אותו מהסימפטום האובססיבי ולהחליפו בביטויי רגש בריאים ומקדמים (להיפתח, לספר לאמא, לחבר, אפילו לבכות מדי פעם).

ואיך נשאל נכון את השאלה? –
בסקרנות ובהבעת התעניינות אמיתית. את מעוניינת בתשובה כי את מתעניינת בתופעה ולא כי את חרדה למשהו או רוצה לשנות בו משהו. את תופסת את הילד שלך ברגע הנכון, כאשר הוא פנוי לשיחה וכאשר השיחה לא באה בעקבות ה"מקרה" אלא רחוק ממנו. אני מניח שאת מכירה את הרגעים האלה שבהם הוא פנוי לשיחה, ילדיי שלי למשל "מזמינים" אותי לשוחח איתם בערב כשהם כבר במיטות, אז הם מרגישים שהם "מרוויחים זמן" וקל לי לקבל את הקשב שלהם בדקות הללו. ואחרי שמצאת את הרגע הנכון את אומרת לו במילים האלו:

"רציתי לשאול אותך משהו שמאוד מעניין אותי..."
"... אני לא בטוחה שאתה יודע את התשובה אבל אני רוצה בכל זאת לנסות"
"... אתה יודע למה אתה שוטף הרבה את הידיים?"
"... אתה חושב שאתה יודע בכלל למה אתה עושה את זה?"
"... היית אולי רוצה לנחש למה אתה עושה את זה?"
"... אם היית צריך לנחש למה אתה עושה את זה, מה היית אומר?"

באופן כללי אלו שאלות שנועדו לנטרל התנגדויות כאשר השתיים האחרונות גם מסייעות לשלוף מידע מהלא מודע. חשיבות השאלות היא בעצם העלתן. את לא עושה כלום עם המידע שאת מקבלת שכן באנו במטרה להתעניין ולהקשיב. לכן נוותר על העצות/המלצות/מסקנות. ונמתין לבאות. במקרה הכי טוב נמצא את הבעיה מאחורינו. במקרה הפחות טוב נהיה "חכמים" יותר בעקבות המידע שקיבלנו במעבר לשלב הבא. אבל בואי ליאת נתחיל בשלב א' ונראה איך כדאי להמשיך. אשמח להתעדכן כמובן.