הי דניאלה,
אני שמח להתעדכן שאת קוראת ומאמצת כלים מהספר, בפרק 'כעסים' אני כותב בדיוק על העניין הזה של ניהול סדר יום, להכניס את הילדים למקלחת, להתלבש, לצחצח שיניים. ככלל, מידת הנחישות שלך היא שתעשה את ההבדל. כשאת מבקשת להכניס את בתך בת השנתיים וחצי למקלחת, חשוב שתדעי שזה יכול לבוא בטוב וזה יכול לבוא ברע. וחשוב עוד יותר שתדעי ששני אופני הפעולה לגיטימיים!!!

כאשר בתך לא נענית לבקשותייך החוזרות להיכנס לאמבטיה, את מרימה אותה ומכניסה אותה לאמבטיה. בנקודה הזאת היא כועסת, והיא צורחת, ויכול להיות שהיא אומרת לך דברים מאוד לא נעימים, אבל את מתעלמת ומתקתקת את העניינים. את לא כועסת כי אין על מה; בתך היא זו שבחרה להכאיב לעצמה ולהקשות רק על עצמה וחשוב שהיא תדע זאת.

כמו כן, חשוב שהיא תדע שכאשר היא לא משתפת פעולה עם עניין ההלבשה, היא הראשונה להפסיד מכך. ולכן דניאלה, את לא מתלוננת ולא כועסת. את מתקתקת את העניינים ומלבישה אותה בנחישות. נכון, ככל שלא תקבלי את שיתוף הפעולה שלה, חווית ההלבשה לא תהיה נעימה לה, אבל מכך היא תלמד שיעור חשוב למחרת. בפעם הבאה שאת מחליפה לה חיתול, שימי את כף ידך על החזה שלה ואל תאפשרי לה לקום, כשהיא תתעייף תתחילי להחליף.

כאמור דניאלה, זה יכול לבוא בטוב וזה יכול לבוא ברע. תני לילדה להחליט. שימי לב שגם כאשר הילדה בחרה בדרך הקשה, לא התחשבנת איתה ולא רבת איתה ולא הענשת אותה. מימשת את זכותך ומלאת את חובתך באופן הכי פשוט.

בהצלחה וכרגיל... אני כאן לשאלות.