היי אנה,
קודם כל תודה על ההרמה להנחתה כי את מעלה סוגיה שאפשר ללמוד ממנה המון על יחסי הורים-ילדים ועל התפקיד שלנו כהורים.

וזה נכון.. כאשר הילד שלך אומר לך "אמא אני שונא אותך" נכון לנצל את ההזדמנות כדי להפגין דוגמה אישית שהרי אין כמו דוגמה אישית:

"אני דווקא אוהבת אותך!"
לא יזיק אפילו לתבל קצת בהומור:
"מוזר.. אני דווקא אוהבת אותך!"
"מוזר.. חשבתי שאתה דווקא אוהב אותי"
"אוף... אף אחד לא אוהב אותי"

כמובן שחלק מהמשפטים ראויים להיאמר בהומור וחלק בענייניות כאשר הבחירה שלנו מה לומר ואיך לומר חייבת להיות מחוברת למציאות:

אם זו לא הפעם הראשונה או השניה שהילד אומר לך משפט כזה הייתי מוותר על ההומור ובוחר במסר ענייני:

"כואב לי שאתה אומר את זה. בכל אופן.. אני תמיד אוהב אותך!"

במקביל לדוגמה האישית חשוב לעשות משהו שמשרת את עקרון ההדדיות,
וסופו לגרום לילד להבין שיש השלכות למעשים שלו ולדברים שהוא בוחר לומר. מה הרגשת כאשר הוא אמר לך "אמא אני שונא אותך"? מן הסתם הייתה זו הרגשה מאוד לא נעימה ולא במקרה פנית אליי. אפשר לומר שמשהו מעיק עלייך. האם הילד שלך מבחין בכך? כי עבור השלב הזה נכון לבחור במעשים ולא במילים:

כאשר משהו מעיק עלייך והוא קשור למשהו שהילד שלך עשה חשוב שתיראי בהתאם: פחות שמחה, פחות קרובה, פחות סבלנית. כן... זה בסדר גמור! זה מה שייתן לו להבין שיש תוצאות למעשים שלו. זה גם מה שיביא אותו אלייך ולא להיפך. ואני לא אתפלא אם אז תראי אותו שואל ודואג לשלומך. זה הרגע שבו יהיה נכון מצידך לומר לו את האמת:

"תשמע.. אני רוצה שתדע שכשאתה אומר לי משפט כזה אני מרגישה ממש כמו דקירה בלב. זה עצוב לי ובגלל זה אתה רואה אותי ככה".

כאשר את מגיבה באופן הזה, בלי לכעוס אבל עם לתת ביטוי מידתי לרגשות, הוא מרוויח שיעור חשוב על ידי דוגמה אישית שממנה הוא לומד שאפשר להיפגע נורא בלי להפסיק לאהוב. הנה עובדה.. כמו שאמא עושה עכשיו.

,תודה דני! אכן זה מה שאני כיום עושה- אומרת חבל כי אני אוהבת אותך מאוד וקצת נעלבת ומיד הוא אומר "סתם אני רק אוהב אותך"...
מעניין אותי למה הוא לפעמים בלי שום קרש זורק את המשפט הזה לאוויר, אפילו תוך כדי ארוחת הערב?

ועוד קטנה: הוא החל לומר זאת לאחיו הבכור (בן 6)- אני לא מתערבת. הבכור לא עונה בדרך כלל ופעם אחת שמעתי שהוא צועק לו בחזרה- "גם אני שונא אותך". האם להשאיר זאת כך ולא להתערב? חשוב לציין ש- 95% מהזמן הם משחקים יחד עושים המון יחד ומסתדרים מעולה :-) (ויאללה- עוד שבוע בערך מצפה לבן מס' 3...!!!)

תודה,
אנה

איזה יופי :)) כיף לכם!

את כותבת שמעניין אותך למה הוא זורק את המשפט הזה לאויר מדי פעם ובלי קשר לכלום. את גם כותבת שבתגובה למשפט הזה את "קצת נעלבת". ואם כך אל תסתפקי ב"קצת נעלבת" והכי חשוב אל תשדרי לו שמדובר בסוג של משחק. תהי הכי אמיתית ומחוברת לרגשות שלך, בלי דרמות אמנם אבל עם להעביר את המסר שנאמר פה מצידו משהו שבאמת מכאיב לך.

טוב נו.. מזל טוב :)

לתהליך שהוא עובר קוראים "נפרדות". הוא מבין את המציאות שהוא גדל וכבר לא הקטן... ומצפה לאח.. את עוברת שינויים והוא מבחין בכך. המשפט הזה עוזר לו לעבור תהליך פרידה ממך.. לא של ממש אבל לבחון את הגבול של אמא ואני ביחד ואמא ואני בנפרד. וברגע שתגיבי כפי שהוצע לך. בעצם תתני לו תחושה שאת מקבלת אותו כפי שהוא. שאפשר להביע רגשות ואם יש סיבה כלשהיא למשפט אפשר לשקף לו..אני רואה שקשה לך ש..
המשפט הזה עוזר לו להתמודד לבד עם המציאות מבלי להרגיש ייסורי מצפון או תלותיות בך. חשוב לא להתרגש מכך ולהראות שאת בכל מצב אוהבת אותו. ויודעת שאומר את זה כי כועס או מאוכזב מ...
בהצלחה!

ואם זה גבר שמתנהג כך (כמו ילד שלא התבגר), אז מה האשה צריכה לעשות?
ואומר לך כל הזמן שלא רוצה אותך (אבל במקביל מחבק אותך)
שאלה אמיתית

מצטרף לשאלתה של טיפטיפה.. אני גבר שלפעמים מתנהג כמו ילד ויוצא לו להגיד את זה לחברה שלו.. אשמח לדעת למה.. אני כן אוהב אותה! כמו שלא אהבתי אף אחת ואף אחד בחיים...

אז אם אתה שואל ברצינות אשיב לך שאינך אוהב אותה. מה כן? יש לך אינטרס להאמין שאתה אוהב אותה. והאינטרס הזה מקורו בפחד (פחד להיפרד/לפרק משפחה/לאבד את מי שמספקת לך - למרות הכל - משמעות ומסגרת, וכו'). מה שבטוח, אנשים שאנחנו אוהבים אנחנו לא אומרים להם שאנחנו שונאים אותם. אם זה "יוצא" לנו מהפה - זמן לחשבון נפש.