היי לימור, מה עניינים? קודם כל בשעה טובה עם ההתחלה החדשה בגן. מתוק.. הוא בטח ממש מתרגש. קראתי את התמונה שתיארת והיא הזכירה לי תמונה אחרת אבל דומה, התמונה הזאת שבה אנו רואים הורים שמנסים לעשות הכל כדי שהילד יירדם והילד לא נרדם. אז מבינים ההורים שמוטב אולי להוריד לחץ ולראות מה יקרה. כלום לא קורה. לכאורה. למה לכאורה? כי הילד כבר עייף, מותש ובהחלט מוכן לשינה. ולא רק שהוא עייף ומותש, הוא גם נכון מבחינה רגשית להיכנס למיטה ולהירדם כיוון שההכנה היתה טובה, מרגיעה, מרדימה, כלומר לא הופעל שם לחץ מצד ההורים שגרם למאבקי כוחות ולהחייאת קונפליקטים. כל שהילד צריך ברגע זה הוא יד רכה שתלווה אותו למיטתו והוא יירדם. אם אנחנו לא יודעים את זה אנחנו נלחצים ומגיבים מתוך לחץ. ואז נסוגים אחורה, לפעמים ממש חוזרים לנקודת ההתחלה והילד רחוק מלהירדם. ובחזרה לנושא הגמילה – פעלתם נכון: הקצאתם לטובת העניין מספיק זמן לתקופת רגיעה כדי לחזור ולהיגמל בשלווה וברוגע, אבל כאשר חזרתם לניסיונות הגמילה, הגעתם עם הלחץ הזה של המסגרת החדשה מה שגרם לכם להרגיש שחייבים-חייבים-חייבים להיגמל ומה שיותר מהר. אני מאמין שהוא אכן מוכן ובשל לגמילה ולכן (אני לא יודע איך זה יסתדר עם הגן) הייתי מציע לפעול באופן הבא: את כותבת – "לפעמים כשאני רואה שהוא מתאמץ לקקי אני שואלת אם הוא רוצה קקי הוא אומר שכן, אבל לא מוכן ללכת לשירותים" והצעתי לך במצבים האלו פשוט להציע לו לשבת. זה הכי נכון והכי אפקטיבי אבל זה נכון ואפקטיבי כאשר הילד עם הטיטול. כאשר הילד נמצא עם הטיטול ואנו מציעים לו לעבור למצב ישיבה (כאילו יש סיר מתחת) בזמן שהוא עושה את צרכיו הוא למד מה עליו לעשות ואז מהר מאוד כבר אינו זקוק לטיטול. כאמור, אני לא יודע מה קורה עם הגן אבל ככל שאת יכולה (בשעות אחה"צ נניח) לפעול באופן הזה כך תעשי. את יכולה לומר לו שגילית שיטה חדשה ולשם כך תחזירו באופן זמני את הטיטול בשעות שבהן הוא בבית. בהצלחה ובהצלחה בגן!

דני שלום קראתי את תשובתך, יחד עם האיש שלי ( אבא של שלו ) אני מרגישה שאני מוכנה לנסות את עמדתך, אבל אישי קצת חושש, וקצת סקפטי לעניין שאולי אנחנו נסוגים לאחור. ונגיד שאנחנו מאמצים את מה שאתה אומר, מה יקרה בגן? ואיך גורמים לסייעת לעזור? כי היא למעשה אומרת שהיא מדברת עם הילד, אך לפי מה שאנחנו רואים כשהוא חוזר עם תחתונים מלוכלכים בתיק זה ניראה כאילו הילד עשה את צרכיו הרבה ליפני שבכלל היא הרגישה. לא ניראה שיש אמיתות בין מה שהיא אומרת לבין מה שבאמת קורה בשטח. חוץ מזה לגן אי אפשר לבוא עם טיטול כי אז לא יקבלו אותו לגן, אבל אם הבנתי נכון אתה מתכוון רק בבית להחזיר את הטיטול נכון? טוב אני בכל זאת אנסה את מה שהצעת ואהיה איתך בקשר לגבי התפתחות העניינים, תודה לך.

כן לימור, הבנת אותי נכון. את לא יכולה לשנות את מה שקורה בגן ולכן היכולת שלך להשפיע נמצאת כרגע בבית ורק בבית. אני מציע שגם את וגם בן זוגך לא תעשו מזה עניין כי ה"עניין" הוא המעכב בכל הקשור לגמילה. כלומר תציגי בפניו את הדברים, את ההיגיון שבהם יחד עם ההבנה להסתייגויות שהוא מעלה, תציגי את האפשרות הזאת כהצעה שאפשר לנסות וכמובן שאפשר גם שלא, שהיא עשויה להיות פתרון יעיל אך יתכן גם שלא ולכן זה בסדר גמור מבחינתך לקבל את עמדתו. הילד יגמל, לא בנובמבר אז בדצמבר. ככל שיתעכב בגמילה אתם תעבדו קצת יותר קשה, אבל בכל מקרה עוד מעט העניין הזה מאחוריכם. בהצלחה ו.. תעדכנו.

דני שלום , תודה על הנכונות להסביר שוב ושוב. אני שמחה להודיע לך שבן זוגי ( אבי הילד שלנו) קיבל את עמדתך לאחר שיחה משותפת והסבר ממני למה בעצם התכוונת, ואנחנו כבר מחר נתחיל עם גישה חדשה זו, בכוחות משותפים, ומבטיחים לשתף אותך בהמשך לגבי התוצאות. תודה !

מעולה אם ככה! בהצלחה!