היי אמה,
מה אומר לך? גם אני שיקרתי להורים שלי בגיל תשע. אני זוכר איך הייתי מוחק מהיומן את ההנחיות לשיעורי הבית ועד היום אני משוכנע שמזל גדול הוא שאבא שלי האמין לשקרים שלי. אני זוכר שסיימתי ביה"ס יסודי בלי להבין כלום, אבל בחטיבת הביניים המחסומים הוסרו ונכנסתי לעניינים. אני זוכר את השיעורים הראשונים במתמטיקה בחטיבת הביניים, אני זוכר כמה טוב הייתי ונשאלת השאלה - איך הייתי כל כך טוב אם "דילגתי" על ביה"ס יסודי?

לדעתי אמה התשובה לכך היא תפיסה לא נכונה של המערכת לגבי מהם ילדים, מהי בשלות, מהי התפתחות הילד, מה מקדם אותה ומה מעכב אותה. ולמה אני משתף אותך?

כי במערכת החינוך יש אנשי מקצוע מעולים, המורות של הילדים שלי מעוררות בי התפעלות וכל יום אני רוצה להגיד להן תודה באופן אישי על העבודה שהן עושות, ממש ככה אני מרגיש. אלא שהמערכת בבסיס שלה, בכל התפיסה שלה, הגישה, התכנים וספרי הלימוד... מה לעשות, לפעמים נורא מדכאת את הפוטנציאל של הילד ולא רק שאינה תורמת לצמיחה ולגדילה שלו אלא להפך, היא מעכבת. לכן לא הייתי פוסל את האפשרות להשאיר את כל עניין שיעורי הבית והלימודים לאחריותו הבלעדית ושיסתדר עם המורה שלו. ככל שחשוב לך בכל זאת להיות מעורבת, וזה לגיטימי לחלוטין, נסי לגשת לעניין מתוך רגישות להקשר כולו כפי שתיארתי. אני בכלל מציע לא להעלות בפניו את המילים "שקר", "משקר", אלא לומר לו דווקא שאת מבינה את הרצון שלו להימנע מהכנת שיעורי הבית, אבל –
"אתה לא צריך להסתיר ממני דברים כי אני אתך ולא נגדך, המטרה לסייע לך במה שאני יכולה ובכל מקרה, אני לא מתכוונת להכריח אותך לעשות משהו שאתה לא רוצה".

אני יודע שהגישה הזו עשויה להישמע מתירנית מדי ופורצת גבולות אבל תראי אמה, האלטרנטיבה היא זו:

את דורשת ממנו ועומדת על כך שהוא ידווח לך כל יום מהן המטלות שלו כאשר את מבהירה לו שאת תבדקי את האמת בדיווחים שלו ואז יהיה עלייך גם להקפיד שהוא מכין את שיעורי הבית כנדרש וכדומה. יהיו שיאמרו שבדרך הזאת קיים רווח (עניין הלימודים), אבל אני ברשותך הייתי רוצה להצביע על ההפסד, ההפסד העצום הזה בלכלוך מערכת היחסים, המשבר באמון, הכשרת הקרקע שעליה יצמחו השקרים של מחר, לא רק בענייני לימודים אלא בכל דבר ועניין.

ככלל, ככל שתתני לילד שלך את ההרגשה שאת איתו ולא נגדו ואת לא מתכוונת לכפות עליו דברים בניגוד לרצונו (הלגיטימי) כך תפחיתי את המניעים שלו להסתיר ממך את האמת.

מקווה שהבהרתי ולא בלבלתי :)