תזיק. תזיק משום שהיא רק תגביר את התלות ותוסיף לתוך התלות הזאת מטען רגשי לא "נקי" שכמובן יגביר את הקושי של הילד להיפרד באמת.

כדי שהילד יצליח להיפרד מאמו הוא צריך דווקא את הנוכחות שלה, היא חייבת להיות נוכחת בתהליך הפרידה, היא חייבת להיות חלק מהתהליך הזה.

כדי שהילד יצליח להירדם ולישון לבד הוא חייב לראות את אמא שלו משחררת אותו, כלומר מעבירה לו את המסר של "אני סומכת עליך". מנקודת המבט של הילד המסר הזה לא מתקבל כאשר הוא פה ואמא אי שם:

^ אם אמא שלי הייתה שומעת את הבכי שלי עכשיו היא ודאי הייתה ניגשת אליי ולוקחת אותי למיטתה ^

לעומת זאת, כאשר הילד בוכה במיטתו ורואה את אמא שלו שומעת, מבינה, מגלה אמפתיה ולמרות זאת לא "נשברת" וממשיכה להיות נחושה לפעול לכך שיירדם במיטתו, הוא מבין מכך שהוא חזק הרבה יותר ממה שעד כה חשב לעצמו, שהוא חסין - לא כזה שצריך לפחד עליו, שאמא אכן סומכת עליו. ולכן הוא יכול לסמוך על עצמו.

תחשבו לרגע: אם להורה אין את האומץ לשחרר, איך לילד יהיה את האומץ להשתחרר?

אשמח לייעץ לכם בהמשך איך עושים את זה - איך מעבירים את הילד לישון במיטתו. מוזמנים תמיד.

תודה רבה!
נשמח לעצתך, איך מעבירים את הילד לישון במיטתו?
וגם, כיצד לגמול מחיתולים? ילד מקסים, אבל עדיין מתנגד נמרצות.
שוב תודה!

היי טל,
בעניין השינה אשיב לכם בהתחשב בעובדה שעד כה הוא ישן צמוד לאמו:

1. כדאי להכין אותו מראש לשינוי, שעה-שעתיים לפני ההשכבה לומר לו שמכאן והלאה הוא ישן במיטתו והערב מתחילים. המטרה למנוע את עוצמת ההפתעה הקרבה, אך לא למנוע את ההתנגדות שלו, מיותר לצפות לכך בשלב זה. הוא יבכה ויתנגד ואתם תאמרו לו שאתם מבינים את הקושי ואתם יודעים שהוא לא רגיל לכך, אבל... כך יהיה ואתם סומכים עליו.

2. בשבוע-שבועיים הראשונים (תקופת הסתגלות), תציעו לו את נוכחותכם בחדרו בזמן שהוא נרדם, תציעו לו לקרוא יחד סיפור (חשוב שהוא יבחר בכך ולכן חשיבות ה"הצעות"), תהיו שם ואל תהיו שם, כלומר שלאחר הסיפור ונשיקת הלילה טוב תעסקו במשהו ששם את פוקוס תשומת הלב בכל דבר ורק לא בו: שיחת טלפון, קריאת ספר, סידור ארון הבגדים... תראו לבד לפי מה שמרגיע אותו.

3. לאחר פרק הזמן של תקופת ההסתגלות תחליטו על יום שבו אתם יוצאים מהחדר ותהיו גמישים גם להישאר בחדרו כל זמן שזה טוב לכם וטוב לו ומסייע לו להירדם מהר. ככל שלא כך, תקפידו "לחתוך". "לחתוך" משמע לצאת מהחדר, לא להתרגש מהבכי שלו ומכך שהוא קם אליכם, ללוות אותו למיטתו בכל פעם שהוא קם מבלי להתחשבן איתו (אמרתי לך לא לקום!!!) ומבלי לשים על כך בכלל את פוקוס תשומת הלב. 30 פעמים הוא יקום – 30 פעמים תושיטו לו יד ותלוו אותו חזרה. לא מיד... תנו לו להתעייף מהעניין, להשתעמם מהעניין, תפחיתו כל רווח פסיכולוגי אפשרי ומהר מאוד הוא יפסיק לקום אליכם. הסוד הגדול – לפעול כך באופן עקבי מבלי להתחשבן עם הילד.

עוד אני מציע לעיין קצת בפורום כי יש כאן הרבה מידע חשוב בנושא ההירדמות וגם בנושא הגמילה. ב"במת הפורום" תרדו למטה עם העכבר שם מופיע המאמר "גמילה מחיתולים" שנכתב עבור שאלה שנשאלה בעבר בפורום ולפי דיווחי ההורים הוא בהחלט "עושה את העבודה".
ואם יהיו שאלות אז... אני כאן, בשמחה.