ילד לא מרוצה

דנה


הבן שלי עוד מעט בן 6. כל מקום שאנחנו הולכים הוא מסיים אותו ב״לא היה כיף בכלל״ וגם שהוא הולך לחבר הוא אומר שלא נהנה ואז אני חושבת לעצמי שאולי באמת לא היה לו כיף. אבל אתמול הזמנו חבר והייתי באזור וצפיתי בהם משחקים והיה להם כיף. ושיצא החבר הוא אמר שלא היה כיף ולא נהנה. אמרתי לו שיש לו בעיה שהוא לא נהנה מכלום ואמרתי לו שהם שיחקו ואכלו ביחד ולפי דעתי גם נהנו. אשמח לשמוע דעתך/עצתך

דני גיל

03-01-2013 00:58
היי דנה,
אחת הדרכים היעילות של ילדים להחזיק את ההורים שלהם קרוב אליהם היא להיות לא מרוצים. אנחנו ההורים מתקשים לראות את הילדים שלנו מאוכזבים ולכן אנחנו מיד מזנקים לנחם או להציע פתרונות והסברים למצב. במקומות האלה הילדים מקבלים "מקסימום הורים" (מקסימום תשומת לב) ובעצם מקבלים חיזוק לבחור בעמדת ה"לא מרוצה".

לגמרי טבעי ולגמרי בריא שילדים ירצו בנוכחות ההורים - הפיזית והרגשית - אבל כאן לנו ההורים תפקיד חשוב כי התגובות שלנו הן שתקבענה האם הילד יחפש אותנו במסלול הבריא או במסלול התלותי האופייני לילד הלא מרוצה.

כדי לסלול עבורו את המסלול הבריא אני מציע לך להתעניין בו:
"מה לא אהבת?"
"מה היה חסר לך?"
"דווקא חשבתי שהיה לכם כיף?"

את שואלת את השאלות בנימה של התעניינות ולא של דאגה, יותר מקשיבה ופחות ממליצה, יותר מעורבת אך פחות מתערבת. בנוסף את יכולה לשאול אותו כל מיני שאלות שמטרתן להעביר אליו אחריות:

"אתה רוצה שלא נזמין יותר את ____ ?"
"אתה מעדיף להפסיק עם החוג...?"

בהצלחה..