התעוררויות באמצע הלילה של בת שנתיים

מיה


היי דני,

התייעצתי איתך לפני מס' שבועות בנוגע לקושי להרדים פעוטה בת שנתיים.
בינתיים, יש שיפור קל, לא בטוחה אם זה קשור למשהו שאני עושה.
האמת היא שאני נותנת לה קצת יותר חופש, פחות מתעקשת שתשכב. לפחות נכון לעכשיו, היא חלק מהזמן יושבת בשקט, וחלק מהזמן שוכבת ומנסה להירדם. כמובן, עדיין קוראת לי לא מעט פעמים שאבוא. אבל בסה"כ, בהשוואה לקודם, היא יותר שקטה, אני מצליחה להיות יותר מחוץ לחדר שלה, ונראה שגם זמן ההירדמות שלה התקצר בעשר דקות בממוצע.
עדיין רחוק מאוד מלהיות מושלם, אבל כרגע פחות מטריד "בזכות" הבעיה החדשה שהתעוררה.

זמן קצר לאחר שסיימנו את ההתכתבות הקודמת, היא התחילה להתעורר בלילות ולקרוא לי.
- פעם אחת באמצע הלילה (לפני כן, זה קרה לעתים נדירות, ובעיקר כשהיתה חולה)
- פעם נוספת מוקדם בבוקר, לרוב בסביבות שש, לעיתים רחוקות בחמש (לפני כן, היה צריך "לגרד אותה מהמיטה" בשבע ורבע)
קיוויתי שאחרי תקופה קצרה זה יחלוף, אבל נראה שזה הפך לחלק משגרת הלילה (והבוקר המוקדם) שלה.

כשהיא קוראת לי לקראת הבוקר, אני מביאה אותה למיטה שלנו, ואז לרוב, היא כבר עירנית ובמצב רוח של להשתעשע. ואין מה לדבר על לחזור לישון...
לגבי אמצע הלילה, בהתחלה זה היה ממש סיוט, ניסיתי כמה פעמים להביא אותה אלינו למיטה וזה לא הלך טוב (כולנו לא הצלחנו לישון). במיטה שלה, לקח לה הרבה זמן לחזור לישון והיא כל כמה דקות קראה לי.
בהדרגה, היה שיפור משמעותי, ובתחושה שלי, זה מה שעובד לי הכי טוב:
היא מבקשת לבוא אלינו למיטה, אני אומרת לה ברוגע ש"עדי ישנה במיטה של עדי", היא מתבאסת (בכי קצר בקול חנוק), אני מציעה לה להרים אותה קצת על הידיים והיא נרגעת מיד ולא מתעקשת על מעבר למיטה שלנו. אז אני מציעה לה חלב. למשמע הצעת החלב, היא מתרצה מהר, כך שאני מצליחה תוך דקה להחזיר אותה למיטה רגועה.
לפעמים היא בכלל לא נוגעת בחלב, אלא רק נרגעת מעצם הנוכחות שלו.
אח"כ היא מנסה באמת להירדם ואני לא צריכה להישאר בחדר שלה. לפעמים היא נרדמת מהר. לפעמים אחרי רבע שעה, קוראת לי שוב לביקור של רגע בחדרה. בסה"כ, חוזרת לישון יחסית מהר.

הבעיה היא כאמור... שזה קורה עכשיו כמעט כל לילה-שניים.
הבעיה היותר גדולה היא ש... לי אישית, קשה אח"כ לחזור לישון ולוקח לי שעתיים-שלוש להירדם שוב. ואז כבר מגיע הבוקר, שגם הוא נקטע מוקדם מידי בזכות קריאות "אמא אמא אמא" של עדי.

יש לך רעיון מה לעשות?

דני גיל

19-02-2013 02:06
היי מיה,
לפי מה שאת מתארת את עושה את זה מצוין: מצד אחד את מאוד ברורה ונחושה שהיא לא עוברת למיטה שלכם, ומצד שני את מספקת לה את מה שהיא צריכה ושעוזר לה לחזור לשינה. הכל במנות מדודות, לפי הצרכים האמתיים שלה ולא לפי הפרשנות הסובייקטיבית שלך. אם רוצים שהילד לא יעבור למיטת ההורים - ככה נכון לעשות את זה!

יכול מאוד להיות שאם תצליחי להתמיד בדרך הזו היא תתחיל עם הזמן לשחרר אותך, כי כבר לא תהיה לה סיבה או מוטיבציה לא מודעת להתעורר. כאשר הילדה למדה זה מכבר שאמא שלה נמצאת שם בשבילה מתי שהיא צריכה, יש לה את הביטחון שהיא זקוקה לו. והיא לא צריכה להתעורר בלילה כדי לבדוק אם יש או אין לה את הביטחון הזה.

זה לא קל בכלל, וחשוב לי רק שתדעי שהקושי שלך - לפי ההתרשמות שלי - נובע מהטמפרמנט של הילדה ולא במשהו שאת עושה לא נכון.

מיה

19-02-2013 11:34
תודה רבה! ברשותך, עוד שתי שאלות :-)

1. אתה חושב שהההבאה שלה אלינו למיטה כשהיא מתעוררת מוקדם בבוקר יוצרת אצלה בלבול? יכול להיות שכשהיא מתעוררת באמצע הלילה, היא לא ממש יודעת אם זה כבר בוקר ובאמת חושבת ומקווה שאסכים שתבוא למיטה שלנו ולכן קוראת לי?

2. כמו כן, אולי ההנאה שלה מההתפנקות אצלנו במיטה בבוקר היא זו שמעודדת אותה לקום מוקדם? אולי כדאי "לדאוג שיהיה לה פחות כיף" בבוקר ולמשל לא לאפשר לה לבוא למיטה שלנו ישר כשתמעוררת ולקחת אותה לשחק בסלון במקום?

(אולי כך תפחת המוטיבציה שלה לקרוא לי באמצע הלילה כמו גם לקום מוקדם בבוקר?)

דני גיל

19-02-2013 17:33
לא מיה.. אני לא רואה איך הכניסה שלה בבוקר למיטתכם יכולה לבלבל אותה. וזה גם בטוח לא מעודד אותה לקום מוקדם. המוטיבציה הלא מודעת להתעורר בלילה ולרצות להיות קרובה אליכם היא תוצאה של חוסר ביטחון, ולכן היא כל כך חזקה. הצורך בביטחון קודם לצורך בשינה. לא כך לגבי הצורך להתפנק ולשחק עם ההורים.

לכן אין צורך לחשוב בכיוון של להפחית מההנאה שלה כאשר היא מתעוררת וזוכה בקרבתכם. להיפך, תהיו טבעיים, תנשקו, תחבקו ותהנו ממנה, בכך גם תעבירו יפה את המסר ש... בבוקר זה מתאים.

לשאלתך, אם תקחי אותה לסלון ותתחילו מוקדם את היום נראה לי שהיא תקבל את ה"הצעה" בשמחה, והשאלה אם זה טוב לך :)

מיה

19-02-2013 17:52
תודה רבה על התשובות המעמיקות ושבוע טוב :-)