היי שירי, קודם כל מזל טוב. לאהבה אין גבולות ואנחנו לא צריכים לשים לה גבולות. מצידי תגידי לה כל היום כמה שאת אוהבת אותה ומעריצה אותה, כל עוד זה מגיע מתוך המקום החם, השמח, נטול ההקשר, החופשי לחלוטין, זה מצוין. לעומת זאת, אם זה מגיע מהמקום החרדתי - כתגובה למניפולציות של הילדים, מודעות או שלא, אני חושב שזה עלול דווקא לערער את המובן מאליו - הביטחון באהבה. כלומר - אם היא אומרת לך "את לא אוהבת אותי יותר" אני מציע שלא תתאמצי לספר לה כמה שאת כן אוהבת אותה. מה כן? תחייכי לעצמך ותגידי לה בנימת אגב: "חכי-חכי שאת תהי אמא. ואז תביני שאי אפשר להפסיק לאהוב את הילדים שלך". היא אומרת: "את מפנקת רק את התינוק" את: "נו אז אולי תתייחסי גם אליי... שאני אוכל לפנק גם אותך" היא: "אני לא אוהבת את האמא הזאת יותר" את: "אוף.. . אני תמיד אוהב אותך!" את אומרת את הדברים בנימת החיוך והאגב, ללא מאמץ. הרעיון שלך לחפש אמא אחרת - מצוין! וכעקרון - אם יש שם הומור כנראה שזה נכון. אל תרגישי אשמה בכלום, אל תתאמצי להעניק לה זמן איכות לבד, טוב להיות אמא מגויסת אבל לא טוב להיות אמא משועממת שתמיד נמצאת ב"תפקיד" למען ילדיה, ובאופן כללי, המתכון הנכון ביותר לספק זמן איכות לילדים שלנו הוא בחשיבה לרוחב: http://superdaddy.info/index.php?id=283 תקראי שירי זה חשוב. גם יסייע לך להבין את המלצותיי להלן: "אם תגידי לי סליחה אני אתקלח": הומור אמרנו - תמיד טוב. אבל אם זה "לא עובד" לך אז לחתוך עניינים ולקחת אותה למקלחת. "אהיה חברה שלך רק אם": כנ"ל.