הי מאמאמיה, את כותבת בכותרת הנושא על ילד ש"לא רוצה את אבא" למרות שאם לדייק, הרי לנו ילד בן שנתיים (מתוק מתוק מתוק:) שרוצה את אמא. זה ורק זה מה שעולה מהתוכן של הדברים, כל השאר פרשנות. לא ככה?

המלצתי החד שמעית היא להקשיב לרצון של הילד ולספק את רצונו. אני מבין את הרצון להשלמת החסר בעקבות העובדה שהאבא חוזר יחסית מאוחר מהעבודה. יחד עם זאת, לא זה המקום להשלים את החסר.
הפעוט שלך רק בן שנתיים והוא זקוק לביטחון שאת מעניקה לו, קל וחומר כאשר אנחנו יודעים שהוא כל-כך רגיש לנוכחותך ו... אני מסכים איתך, זה תקופה וזה יעבור.
אני מציע לאפשר לו לבחור כי כאשר אתם בוחרים עבורו, האבא (מהעיניים של הילד) הופך להיות הדמות שמונעת ממנו לחוות את אמא. ודווקא ברגעים שהוא כל-כך זקוק לאמא.

כאן יוצא שהוא מפסיד פעמיים, מפסיד את הרגעים היפים איתך ומפסיד את האמון באביו כדמות שמעניקה לו ביטחון ולא מונעת אותו.
אכן, זה שלב שיעבור וככל שתכבדו את רצונו, השלב יחלוף מהר יותר.

מה שכן, אמנם זמן שינה הוא זמן שינה אבל כדאי אולי לנסות שהאבא יכנס גם הוא לחדר בזמן שאת כבר נמצאת שם וסתם... דברו בניכם קצת על היום שהיה.
נראה לי שבכך תצליחו להפחית הרבה לחץ וגם לאפשר לילד לחוות את אבא שלו בשלווה וברוגע. מתאים?

מתאים לגמרי.
אהבתי את תשובתך... תחושה של הקלה. תודה!!

תודה גם לך..