לא מקובלת

שרה


שלום ... בתי בת ה5.5 ילדה יפהפייה וחכמה.. ובבית גם ילדה טובה. שהיא מגיעה לגן אני לא רואה שבנות רוצות בקרבתה לעומת בנות אחרות שנכנסות לגן וחלק מהבנות מגיעות בריצה אליהן. אף אחד לא מזמין אותה. אני מאוד משתדלת להזמין בנות אלינו הביתה. בבית הן משחקות ולמחרת בגן הן לא מתייחסות אליה בכלל. ניסיתי להבין למה... איך זה שילדה ככ יפה לא מקובלת. בעוד שבנות אחרות כן. אז ניסיתי לצפות מהצד וראיתי שלפעמים היא קצת קשה איתן לא תמיד מוותרת. ואם נניח ילדה מביאה משהו לגן אז הבנות מתלהבות והיא לא מראה עניין. אז אולי בגלל זה פחות מתייחסות אליה.
אני רוצה לפנות אליה בניסיון אולי לעזור לה להבין איפה היא טועה ולהסביר לה. אבל אני לא יודעת איך...
אשמח לעצתך. תודה רבה

דני גיל

21-03-2016 23:33
היי שרה,
אם היא יפה יותר או פחות זה לא קשור לענייננו. השתלבות חברתית בגילאים הללו מושתתת על תכונות כמו יוזמה, סקרנות, הדדיות. לא כל ילד שמוצא את עצמו "לבד" חש בדידות. יש ילדים בעלי עולם פנימי עשיר, דמיון, יצירתיות, ויתכן שעבורם חברת ילדים מצומצמת תהיה עדיפה. יש ילדים שייהנו בקבוצה קטנה ואחרים שיעדיפו קבוצה גדולה, יש ילדים שיעדיפו חבר אחד ויחיד על פני מספר חברים, ובעניין זה ההצעה שלי אלייך היא לשאול קודם כל את עצמך למי המצב הזה מפריע: לך או לה. אם היא לא מתלוננת לא הייתי עושה כלום. אם את מוצאת שהמצב הזה אכן מקשה עליה ההצעה שלי אלייך היא להתעניין בה ובמתרחש בגן, על מנת לעודד אותה לשתף ובעיקר כדי שלא תרגיש לבד עם האתגר. תני לה את האוזן הקשבת שלך אבל אל תנסי לתקן אותה. את כותבת שאת "רוצה לפנות אליה בניסיון אולי לעזור לה להבין איפה היא טועה ולהסביר לה". ובכן היא לא טועה בכלום ואת לא צריכה להסביר לה כלום. ילדים שונים זה מזה כפי שאנשים שונים זה מזה, והעובדה שאני מעדיף לכתוב לך עכשיו ולא לשבת באיזה בר ולשתות בירה זה לא בגלל שאני טועה במשהו. גם ההוא שיושב עכשיו עם הבירה ועם החברים שלו לא טועה בכלום. אם היא מרגישה בודדה ומספרת שהיא מוצאת את עצמה הרבה לבד בגן תבקשי ממנה דוגמאות ואז תשאלי אותה עבור כל אחת מהדוגמאות את השאלות שהן בעצם ההצעות שלך לפתרון. נניח מקרה הילדה שנכנסה לגן עם משהו שהביאה מהבית - את שואלת אותה - "עניין אותך מה שהיא הביאה? שאלת אותה מה זה? ניגשת אליה?". וזה מספיק. אין צורך לסכם את זה למסקנות כי לא טוב שהיא תחוש תחת ביקורת.

ומעבר לכך, תשאלי את הגננת איך היא רואה את העניין כי היא חשופה לתמונה רחבה יותר ויכול מאוד להיות שתשמעי ממנה פרטים שתשמחי לשמוע.

שרה

22-03-2016 01:38
תודה רבה על תשובתך המהירה. היא פנתה אליי מספר פעמים ואמרה שאין לה על מי לשחק בגן לכן פניתי אליך. לגבי הגננת שלה... אני מצטערת אבל אני לא סומכת עליה כי היו מקרים שאמרה שהכול בסדר בזמן שהבת שלי סיפרה לי שהיא שיחקה לבד כל היום.

דני גיל

23-03-2016 01:04
אז למה הגננת אומרת שהכל בסדר? תראי שרה אני קצת מכיר מקרוב את הווי גני הילדים ואני יכול לספר לך שזה נדיר למצוא ילד ללא חברים. נדיר. ודווקא אותם ילדי "בועה" כאלה שלא מתחברים לילדי הגן, כלומר שיש שם איזשהו קושי אובייקטיבי, דווקא אותם לא תשמעי מתלוננים על כך שאין להם חברים. אבל מה לא נדיר? לא נדיר למצוא ילדים שמספרים להורים שלהם שאין להם חברים בגן ושהם לבד. ולמה זה? זה בגלל שהילד מבין שדיווחים מהסוג הזה בוודאות מפעילים אצלנו משהו. ובמקומות הללו הם זוכים למקסימום הורים ומקסימום תשומת לב. על זה הם לא יוותרו.

יכול להיות שיש קושי. אני לא מתיימר לדעת אם כן או לא. אבל כן חשוב לי להפנות את תשומת לבך כיצד דיווחים של ילדים יכולים להיות מוטים לכאן ולכאן בהתאם לעידוד (הלא מודע) שלנו.

וככל שאת מבינה שיש קושי ואכן דרושה התייחסות ההצעה שלי לפעול כפי שהמלצתי לך בסיום תשובתי הקודמת: להתעניין, לשאול שאלות, להיות שם בשבילה באופן לא ביקורתי ולא שיפוטי, לחשוב יחד איתה על הצעות לפתרון, והכי חשוב - לסמוך עליה.