רק מקל וגזר?

מקסים


הבת שלנו בת 9 תמיד מתנגדת לכל דבר שאנחנו מבקשים ממנה כמו לעשות שיעורי בית, ללכת לישון בלילה, לעזור בבית. היא עושה את כל הדברים האלה רק אחרי דיבורים ארוכים שבסוף אנחנו מציבים לה ברירה סופית: או לתת לה פרס (כוכביות שמצברות למתנות ופינוקים) או לתת לה עונש (פסק זמן בחדר, איסור להשתמש במחשב או טלוויזיה) ואז היא עושה. כך רק מדיניות של "מקל וגזר" עובדת וגורמת לה לעשות דברים. האם זה בסדר? האם יש דרכים יותר טובים?

דני גיל

28-09-2016 20:35
היי מקסים,
לשאלתך האם זה בסדר אז זה בסדר במובן זה שזהו הכלי שאתם מכירים וזה מה שמאפשר לכם איכשהו לשמור על סדר בבית. הכוונה שלי היא שלא הייתי מציע לכם להשליך את הכלי הזה לפני שרכשתם כלים משוכללים יותר. אף על פי שמדובר בכלי מאוד לא יעיל לטווח ארוך וכזה שאני באופן אישי מאוד לא אוהב. אחד המאפיינים אגב של שיטת החיזוקים הוא העוצמה המשתנה של החיזוק לאורך זמן, גם של הפרס וגם של העונש. כלומר שככל שהיא תגדל דרישות השוחד שלה מכם תהיינה גדולות יותר והעונשים שתאלצו לתת לה יהיו כואבים יותר. היום הפרס הוא כוכבית - שנה הבאה הוא סמארטפון. פסק זמן בחדר כאמצעי ענישה עתיד להפוך לריתוק שבוע בבית. וגם זה יהיה יעיל רק לטווח קצר, אם בכלל.

כדי לשמור על גבולות ברורים עליכם ההורים לדעת ליצור היררכיה של גבולות: אילו גבולות בראש סדר העדיפויות, מה חשוב, מה פחות חשוב, מה הם הקווים האדומים. האם נכון לנו למשל לשים עצמנו בתפקיד השוטרים סביב שיעורי הבית? אני לא חושב. זה למשל עניין שהייתי משאיר למורה שלה. במיוחד כאשר היחסים מאתגרים ממילא. לעזור בבית? השאלה מה המטרה. אם אנחנו רוצים שהיא תעזור בבית כדי שלא תגדל להיות פרזיטית אגואיסטית כזו אז לדעתי זו לא הדרך. אם אנחנו רוצים שהיא תעזור בבית כדי להרגיש חלק, מועצמת, בעלת יכולות, זה מבורך. אבל אז ממילא לא תשיגו את זה בדרך של מאבק. כך שהנה לכם עוד דבר שנכון לשחרר בשלב זה.

אחרי שתעשו סדר בהיררכיית הגבולות בבית, תתמקדו במה שנכון וחשוב ותתנקו ממה שפחות נכון וחשוב, יהיה לכם קל יותר לקבל את שיתוף הפעולה שלה בעניינים שהסכמנו שהם החשובים. שזה בדרך כלל כל העניינים האלה שקשורים בניהול סדר יום, כמו למשל ללכת לישון בשעה סבירה בלילה. כאן אציע לכם שני דברים:

1. להמעיט בדיבורים שהתוכן שלהם הוא: שכנוע, איום, התחשבנויות, נזיפות, האשמות. ומנגד - להוסיף בדיבורים שדומים לשיחה, שיתוף, מחשבה בקול רם, קבלת החלטות יחד:

- תמר (נניח שמה תמר) אני רוצה שתתחילי להתכונן לשינה..
- לא חיים שלי, שעה עשר זה מאוחר מדי. אם את רוצה לצפות ב_______ אפשר להקליט לך.
- בואי אלווה אותך לצחצח שיניים ונשב קצת לדבר במיטה. בדיוק נזכרתי היום שאני רוצה שתספרי לי קצת על ________.
- יש לי גם כמה דברים לספר לך.

2. לשמור על אסרטיביות. ועל אסרטיביות לא שומרים במילים. רק במעשים. אם אחרי כל הניסיונות שלכם לתקשר איתה היא לא נענית לבקשתכם להיכנס למיטה (צופה בטלוויזיה) אז אתם מכבים את הטלוויזיה. לא נוזפים בה ולא מתחשבנים איתה.

עוד על השפעותיהן השליליות של שיטות החיזוקים השונות בספר "אלוהים בגובה העיניים".

בהצלחה!

מקסים

29-09-2016 16:30
תודה דני. ננסה לישם כמה דברים שכתבת במיוחד לשחרר נושים פחות חשובים. דרך הגב שיחה לפני שינה זה פרס וללכת לישון בלי שיחה זה עונש.

דני גיל

30-09-2016 01:03
אתה שואל או אומר? בכל אופן ולמען הסדר:
אנחנו לא מעניקים תשומת לב לילדינו כפרס על התנהגות טובה. ואנחנו לא שומרים על גבולות כעונש על התנהגות רעה.