פחדים

אינה


שלום, ביתי בת השנתיים לאחרונה מפחדת הרבה. אנחנו נוסעים ברכב ועובר לידינו ילד על אופניים, היא אומרת - אני מפחדת מהילד, מפחדת מאופנוע, מפחדת מאוטובוס. היא ראתה עם סבא וסבתא סרט על חיות והיה שם קוף שובב. מאז היא הרבה מדברת שהיא מפחדת מקוף. היא אומרת - לא רוצה שקוף יגיע, הקוף לא יבוא היום, הקוף יישב על הספה ואני אפחד. לפעמים יש רעש קטן מהשכנים (לא כל פעם זה מפחיד אותה) ואז היא נבהלת ורצה אליי בפחד ורוצה שאקח אותה לידיים, פעם אחת נבהלה מרעש של מטוס - התחילה לבכות ואמרה שמפחדת ממטוס ורצה לידיים. אנחנו מנסים לא לתת לזה תשומת לב רבה. מחבקים כשצריך, לוקחים לידיים, לפעמים פשוט הולכים ביחד איתה לראות מה מפחיד אותה (למשל כשנבהלה מרעש של מכונת כביסה הלכנו לראות איך מכונת כביסה עובדת ודיברנו על מה היא עושה וכו׳ בלי להתמקד בפחד). שאלה אם זה משהו חריג ויש צורך לבדוק את הנושא? בדקנו מול גננת. היא אומרת שבגן היא מתפקדת רגיל לגמרי ולא מעלה את נושא הפחד. חשוב לציין שהיא ילדה מאוד חברותית ותקשורתית מדברת ומשחקת הרבה ולפי מה שאנו רואים (וגם מהגננות) היא מתפתחת מאוד יפה. תודה רבה!

דני גיל

22-02-2017 23:57
היי אינה,
"אנחנו מנסים לא לתת לזה תשומת לב רבה. מחבקים כשצריך, לוקחים לידיים, לפעמים פשוט הולכים ביחד איתה לראות מה מפחיד אותה (למשל כשנבהלה מרעש של מכונת כביסה הלכנו לראות איך מכונת כביסה עובדת ודיברנו על מה היא עושה וכו׳ בלי להתמקד בפחד)"

1. אם ככה אז אתם פועלים מצוין.

2. הורים לא שמים לב אולי אבל לפעמים כשיש משהו שמעורר בהם דאגה או חרדה הפעולות שלהם נעשות מכוונות מטרה. והבעיה עם זה שהטבעיות לפעמים נפגעת, ועמה היכולת ליהנות, להשתחרר, לחיות את הרגע. שימו לב שזה לא קורה לכם. הכוונה שלי:

אם היא רוצה חיבוק תנו לה את החיבוק בלי לפחד שאולי אתם יוצרים בכך תלות (אתם לא). אם היא גורמת לכם לחייך תחייכו, ותצחקו. וכאשר היא רוצה על הידיים קחו אותה על הידיים בלי קשר לפחדים שלה אלא משום שזו עוד הזדמנות שאתם שמחים לקבל לחבק אותה ולנשום אותה.

3. תשוחחו איתה. אם היא אומרת שהקוף ישב על הספה והיא תפחד אתם יכולים לשאול אותה:

מה הוא יעשה?
רוצה שהוא יאכל איתנו ארוחת ערב?
טוב... אז אנחנו לא נזמין אותו :)

המטרה לא לפחד "לגעת" בפחד. כי כשאתם עושים את זה בעודה נמצאת בסביבה הבטוחה שלה זה עשוי מאוד לעזור לה.