הי נגה,
אני מציע ראשית להימנע מלהבטיח פרסים על "הצלחות" ובכלל להימנע מכל דבר שעשוי לגרום לו לחשוב שהדבר בשליטתו.
שנית, קחו לכם חודש חודשיים להירגע ולהרגיע, שימו לו טיטול בלילה ואפשרו לו בכך לחזור להאמין בעצמו או ליתר דיוק, לשכוח את מצבור החוויות הלא נעימות.
כדי לא לפספס לגמרי את עונת הקיץ הנוחה לגמילה, הייתי חוזר ומנסה שוב להוריד את הטיטול לאחר תקופת הרגיעה ושוב, מבלי לערב אותו יותר מדי בתהליך.

אפשרות נוספת, אולי ניסיתם, היא לקחת אותו לשירותים לפני שאתם נכנסים לישון. היתרון לפי האפשרות הזאת הוא בכך שהילד ישן לילה שלם (שלכם) מבלי להרטיב וללא חיתול וכמובן, בהנחה שזה מצליח. החיסרון הוא בכך שתקופת הגמילה המלאה עשויה להיות ממושכת יותר.

אני באותה בעיה בדיוק עם הבת שלי ואני חושבת כבר הרבה זמן להחזיר לה את הטיטול אבל אני חוששת לחזור אחורנית. מצד שני יש לנו גם תינוקת בת שמונה חודשים ואנחנו לא ישנים בלילה!!!

נראה לי שלפעמים כדאי לשים סימני שאלה לצד אמונות מובילות ולבדוק לאן בדיוק הן מובילות אותנו. כמו למשל האמונה שהחזרת הטיטול בתקופה גמילה מחזירה אותנו אחורה.
מה המשמעות של "מחזירה אותנו אחורה"?
את מי זה מחזיר אחורה?
את הילד? אותנו?
איפה התקדמו בדיוק ואיפה אנחנו חוזרים אחורה?
ומה יותר גדול, הכישלון שהילד יחווה אם בכלל כשנחזיר לו את הטיטול או מצבור הכישלונות שהוא ישן איתם מדי לילה?

לי מרחוק אין תשובה לכאן או לכאן (גם אם נראה שאני מושך לכיוון מסוים), אבל לכם ההורים, הנמצאים בתוך התהליך ובקיעים בפרטים הקטנים-גדולים, יתכן ויש תשובה ויתכן שהיא לא מתיישבת עם הדעה הרווחת. וזה בסדר!

גם בכביש אגב, קורה שאנחנו נוסעים בכיוון הפוך ליעד, וזאת על מנת למצוא את המקום המתאים לבצע פניית פרסה.
אם לא היינו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, היכן אנחנו מתכוונים לפנות ומה המטרה שלנו, לרגעים מסוימים אפשר היה באמת לחשוב שאנחנו נסוגים אחורה.

דני תודה על התשובה המרגיעה. עוד לא עשיתי כלום בעניין אבל אני כבר מרגישה הקלה גדולה. התייעצתי גם עם בעלי והחלטנו שנתחיל קודם כל לקחת אותו לפיפי לפני שאנחנו הולכים לישון כפי שהצעת.

מצטרפת... אני כבר יודעת מה לעשות וחבל שלא עשיתי את זה הרבה קודם. תודה!!!!

אין
בעד
מה