קשיים בשינה ושיער כחפץ מעבר

עינבל


הי דני,
הפעוטה בת שנתיים ותשעה שלי, השלישית אחרי שני בנים. מאוד עצמאית אך תלותית בי ודעתנית. מאז תקופת הינקות היה קושי בהרדמות ורק כשעברה למיטת מעבר הסכימה להרדם בחדרה אחרי טקס די ארוך.
בסביבות אחד עשרה עוברת קבוע לחדרי, והשינה של שתינו הופכת להיות די רופפת.
כל נפילת מוצץ גורמת לה לבכות ולבעוט, בנוסף יש לה צורך בלתי נשלט לגעת לי בשיער מאז היותה תינוקת עד כדי משיכתו, דבר הקורה גם במהלך היום ובצורה תכופה כשהיא זקוקה להירגעות . אציין שהיא חיה בשני בתים מאז היותה בת שנה, מכיוון שאני ואביה גרושים וחדר השינה בביתי משותף לה ולאחיה הגדולים יותר. אשמח לשמוע את המלצתך בנוגע לשינה וגם לעניין הצורך שלה במגע בשערי.
תודה

דני גיל

27-01-2020 22:09
היי ענבל,
איך היא נרדמת כשהיא נכנסת לישון בערב?
האם היא נעזרת בחיתול בד?
מה את יודעת על הרגלי ההירדמות והשינה שלה אצל האבא?

עינבל

28-01-2020 00:19
הי דני, תודה למענה המהיר. פתחת לי עוד כאב, בשעת ההשכבה אני מנסה ודי בקושי לאפשר זמן איכות עם הבנים בנפרד כ5-10 דקות לכל ילד. כפי שהיה נהוג בעבר,אך הקטנטונת מקנאת ועושה הכל כדי למשוך תשומת לב. דבר הגורם לבנים להתמרמר מאוד. לפעמים נותנת לה לשחק בנייד כדי להיות איתם. אחכ אני איתה במיטה שלה מקריאה סיפור מחבקת עד שהיא נרדמת, כשהשיער שלי ממולל בידיה. מלבד מוצץ ושיערי, לא נקשרה לחפצים. לאחרונה אימצה תיק שאיתו נרדמת. אצל אביה אין שעת סיפור והוא משדר גם אנרגייה אחרת משלי , יותר אסרטיבי ומנהל מולם.

עינבל

28-01-2020 00:24
בנוסף לכך,יום לאחר שחוזאת מאביה היא אף זקוקה לי יותר. וזה טיבעי ומובן עבורי , יחד עם זאת , גורם לכל ההתנהגויות להקצין

דני גיל

28-01-2020 23:27
שאלה: אם תורידי מעלייך את התפקיד התובעני הזה של הקצאת זמן איכות לגדול הזה ולגדול ההוא ולקטנטונת לענייננו, זה לא יעלה בך חיוך? והחיוך הזה לא ישחרר אותך להיות יותר נוכחת? אבל באמת נוכחת? כי נשמע שאת עובדת קשה, ומתוך הקושי הזה אנחנו לא יכולים להיות באמת הורים שמחים וחיוניים. אנחנו במשימה. ולכן גם כל הזמן ממתינים ומייחלים לרגע שנסיים עם המשימה המעיקה הזאת. וככל שכך - המשימה לא מסתיימת, הילדים מפתחים תלותיות, הנוכחות שלנו נעדרת. כן - דווקא אז היא נעדרת.

דעי לך: שום דבר לא קדוש, סיפור לפני השינה לא חייבים, ויש הרבה דרכים להרוויח זמן איכות, וזה באמת נורא תלוי נסיבות והרכב משפחתי: הורה אחד או שני הורים, ילד אחד או שלושה, קרובים בגיל או רחוקים. ואין נוסחה. את עושה מה שטוב לך ומה שנכון לך. ואיך תדעי מה נכון לך? את עוצמת את העיניים ומדמיינת את כל האפשרויות ובוחרת רק במה שמעלה בך חיוך. אני בטוח שככל שתשתחררי בתך תשתחרר ממך גם.

המקום השני שבו את זקוקה לצאת לחופשי הוא הניסיונות לרצות. אם היא ישנה אצל האבא באופן עצמאי יותר זה לא בגלל שהוא אסרטיבי יותר אלא בגלל שהוא לא רואה את התפקיד שלו כמי שנמצא שם כדי לרצות את ילדיו. הוא לא ישאל אותה איך היא רוצה ומה היא רוצה וכמה היא רוצה, וכל זה במטרה שתירדם. הוא שקובע את הכללים. כדי לעשות את זה בעצמך יהיה עלייך לסמוך עליה ולראות בה כמי שיכולה גם יכולה להתמודד עם גבולות ועם האתגרים שאת מניחה לה להתמודד עמם. הבעיה שאת מתארת בלילה לא מתחילה בלילה אלא הרבה קודם לכן.

מציע לך לעקוב אחר הספר החדש שלי שיצא לאור בשבועות הקרובים ויתפרסם כאן באתר. בהצלחה!

עינבל

29-01-2020 00:12
דני , מודה לך על התשובה המפורטטת. מבינה את מה שאתה אומר ומזדהה עם זה . מצד שני אני לא ממש יודעת איך ליישם את האסרטיביות הזו בלילה מולה.
לעניין הספר אני ממש מצפה לו:)
האם יש לך הרצאה בקרוב?

דני גיל

30-01-2020 00:38
בדיוק העניין - אנחנו מדברים על עמדה הורית שהיא לא רק אסרטיבית ולבטח לא "מופעלת" רק בלילה. את העמדה הזאת תוכלי להכיר לעומק עם צאתו לאור של הספר החדש כך שאני שמח לשמוע שאת מתעניינת ומצפה לו. הרצאות אני לא מקיים.