קושי רב עם ילדה אמצעית

בתאל כהן


גיל שלום,
קודם כל רציתי להחמיא על הספר הוא ממש הראה לי את כל הטעויות שאני עושה עם ילדי הלוואי ואוכל ליישם את העצות שלך כראוי .

אני בת 24 ואמא ל-3 ילדים בכור בן 3 ילדה בת שנתיים ותינוקת בת 3 חודשים. לפני כחודש עברנו דירה ועקב כך עברו ילדי למעון חדש אני מודעת לכך שמאז הלידה חלו עבור ילדי שינויים רבים ואני יודעת שזה קשה להם אך עדיין אינני מצליחה להתמודד עם ההתנהגות שלהם , בפרט עם הילדה בת השנתיים.
היא ילדה מאוד נבונה שמבינה הכל אך היא עדיין לא מדברת (לרוב אני מבינה מה היא רוצה ) הבעיה היא שהיא קיבלה את האופי של אמא שלה והיא רוצה שהכל ילך בדרך שלה והיא עקשנית מאד! לאחרונה התנהגותה החמירה והיא התחילה גם לצעוק ולהרים יד זה הגיע למצב שכמעט על כל פעולה קטנה שאני רוצה לעשות עימה או בשבילה היא מתנגדת.(אפילו לפתוח עבורה ממתק) והיא לא מוכנה לקבל לא או תכף ואני מוצאת את עצמי כמעט כל היום במאבקי כוח עם ילדה בת שנתיים ותיסכולי רב! מצד אחד אני מפחדת להענות למניפולציות שלה ומצד שני אני מפחדת לגרום לה להתנהג בצורה כזאת באופן תמידי בעיקבות המאבקים שלי... מה עלי לעשות איך עלי להגיב???
אשמח אם תעזור לי במציאת פיתרון כי כמו שכתבת אין ילד שלא רוצה להיות טוב ואני כבר מתחילה להרגיש שאני מדכאת את הרצון הזה אצלה שלא בכוונה אבל מחוסר הידיעה איך להתמודד....

דני גיל

31-12-2010 13:48

שלום בתאל,
קראתי בקשב רב את שני הנושאים שהבאת לכאן וברשותך אשיב לך כאן יחד על שניהם.
ראשית הייתי ממליץ לך לפנות להדרכת הורים, או פרטנית או בהרשמה לאחת מקבוצות ההורים של מכון אדלר באזור מגורייך. יש לך שלושה ילדים, בן שלש, בת שנתיים ותינוקת, פערי הגיל קטנים, הכי קטנים שיכולים להיות, והילדים עצמם רכים בשנים, כל אחד מהם צמא לקרבה שלך ולחום שלך כאילו שאין לך עוד ילדים.

גם עבור הורה מנוסה שמתנהל מדויק ו"לפי הספר", יהיה מדובר באתגר לא קטן. והאתגר הלא קטן עשוי להפוך בקלות למייאש ומדכא, כאשר נוסיף לו את הנפילות האופייניות שלנו ההורים במלכודות האופייניות. ולכן עבורך בתאל הלמידה חשובה שבעתיים, את יכולה ליפול באותן המלכודות שחברה שלך נופלת בהן, אלא שהיא מגדלת שתי בנות בגילאים שלש וחמש ואילו אצלך, המבנה המשפחתי העדין והשביר הוא כזה שמעצים את ההשלכות של התנהלות שגויה.
עכשיו תראי, קראתי את הדברים וסימנתי לי כמה משפטים שעוררו בי מחשבות וכעת אשתף אותך בהן:

" על כל פעולה קטנה שאני רוצה לעשות עימה או בשבילה היא מתנגדת (אפילו לפתוח עבורה ממתק)"
למה בתאל? למה הרצון לפתוח עבורה את הממתק צריך בכלל להיות רצון שלך?

" והיא לא מוכנה לקבל לא"
אין כזה דבר בתאל. אין ילדה שלא מוכנה לקבל "לא!". יש אמא שלא מוכנה לקבל את עצמה כאמא שאומרת "לא!". ולכן קשה לה לראות את הילדה שלה במצב שהיא... לא מרוצה.

" אשמח אם תעזור לי במציאת פיתרון כי כמו שכתבת, אין ילד שלא רוצה להיות טוב"
יתרה מכך, הרצון להיות ילד טוב הוא הכוח המניע של הילד.

" אני יכולה אולי להחזיר לו את המוצץ"
התשובה היא כן. ואל תחששי מכל מיני מחשבות או אמירות שאת עשויה לשמוע על נסיגה ו"חוזרים אחורה" וכדומה. הכל בסדר. הוא בסך הכל בן שלש וזאת לא התקופה הנכונה לגמול אותו ממוצץ בלילה, וזה גם לא בסדר העדיפויות כרגע. כאשר תרצי לחזור ולגמול אותו, מוזמנת בשמחה לחזור אליי.

"... לבדוק לעומק את המעון... בינתיים הוא כבר שבועיים במעון ועדיין בוכה כל בוקר"
אין ספק שהוא עובר תקופת הסתגלות למעון ולסביבה חדשה, שבועיים בנסיבות הללו הם פרק זמן סביר. את הפרידות בבוקר תתחילי לעשות קצר ו"חותך", בלי לחשוש לרגע שאת שולחת אותו למקום לא טוב. הדבר היחידי בשלב זה לדעתי שנכון שתעשי, הוא לעקוב בשיתוף עם צוות הגן בהתפתחות הבכי שלו לאחר שאת נפרדת ממנו בבוקר. שם אנחנו מצפים להבחין במגמה חיובית, למשל, לפני שבוע הגננת דיווחה שהילד בכה שעה אחרי שהלכתי, השבוע עברנו לרבע שעה.

בהצלחה בינתיים ו... שבת שלום.