גמילה ממוצץ ומעבר למעון חדש

בתאל


הילד שלי בן 3 ועכשיו גם עברנו דירה גם החלפנו לו מיטה וכרגע הוא ישן באותו חדר עם אחותו הקטנה וגם החלפנו לו מעון. שבוע לאחר המעבר הילד איבד 5 מוצצים ואת האחרון הוא איבד ממש לפני שבת ולא יכולנו לקנות אחר אז החלטנו לא להחזיר לו ולראות איך הוא מתמודד . ביום הוא שורד ולא מבקש את המוצץ חוץ מטקס הכניסה למעון שגורר אחריו המון בכי וטקס השינה בלילה שהוביל לכך שהילד הולך לישון כל לילה ב10 בלילה ומפאת חוסר הסבלנות שלי גם הולך לישון עם ההרגשה שאני כועסת עליו ומאוד קשה לי עם זה האם אחרי שבועיים אני יכולה אולי להחזיר לו את המוצץ או שלתת לזה יותר זמן ולעבוד על מידת הסבלנות שלי???
דבר שני הילד כל לילה מודיע שהוא לא רוצה ללכת לךמעון החדש ובבוקר ממש בוכה בכי מר על ההליכה למעון ומפציר שהוא רוצה להישאר בבית אנ י יודעת שהוא מאוד אהב את המעון הקודם שלו והיו לו שם הרבה חברים אבל אני גם מרגישה שהבכי הזה לא נובע רק מגעגועים השאלה שלי היא אחרי כמה זמן אני כבר צריכה להתייחס לבכי שלו כנורה אדומה ולהתחיל לבדוק לעומק את המעון כי הכל מסביבי אומרים "בגלל זה מעון חדש הוא עוד יתרגל" בינתיים הוא כבר שבועיים במעון ועדיין בוכה כל בוקר.

דני גיל

31-12-2010 13:46

שלום בתאל,
קראתי בקשב רב את שני הנושאים שהבאת לכאן וברשותך אשיב לך כאן יחד על שניהם.
ראשית הייתי ממליץ לך לפנות להדרכת הורים, או פרטנית או בהרשמה לאחת מקבוצות ההורים של מכון אדלר באזור מגורייך. יש לך שלושה ילדים, בן שלש, בת שנתיים ותינוקת, פערי הגיל קטנים, הכי קטנים שיכולים להיות, והילדים עצמם רכים בשנים, כל אחד מהם צמא לקרבה שלך ולחום שלך כאילו שאין לך עוד ילדים.

גם עבור הורה מנוסה שמתנהל מדויק ו"לפי הספר", יהיה מדובר באתגר לא קטן. והאתגר הלא קטן עשוי להפוך בקלות למייאש ומדכא, כאשר נוסיף לו את הנפילות האופייניות שלנו ההורים במלכודות האופייניות. ולכן עבורך בתאל הלמידה חשובה שבעתיים, את יכולה ליפול באותן המלכודות שחברה שלך נופלת בהן, אלא שהיא מגדלת שתי בנות בגילאים שלש וחמש ואילו אצלך, המבנה המשפחתי העדין והשביר הוא כזה שמעצים את ההשלכות של התנהלות שגויה.
עכשיו תראי, קראתי את הדברים וסימנתי לי כמה משפטים שעוררו בי מחשבות וכעת אשתף אותך בהן:

" על כל פעולה קטנה שאני רוצה לעשות עימה או בשבילה היא מתנגדת (אפילו לפתוח עבורה ממתק)"
למה בתאל? למה הרצון לפתוח עבורה את הממתק צריך בכלל להיות רצון שלך?

" והיא לא מוכנה לקבל לא"
אין כזה דבר בתאל. אין ילדה שלא מוכנה לקבל "לא!". יש אמא שלא מוכנה לקבל את עצמה כאמא שאומרת "לא!". ולכן קשה לה לראות את הילדה שלה במצב שהיא... לא מרוצה.

" אשמח אם תעזור לי במציאת פיתרון כי כמו שכתבת, אין ילד שלא רוצה להיות טוב"
יתרה מכך, הרצון להיות ילד טוב הוא הכוח המניע של הילד.

" אני יכולה אולי להחזיר לו את המוצץ"
התשובה היא כן. ואל תחששי מכל מיני מחשבות או אמירות שאת עשויה לשמוע על נסיגה ו"חוזרים אחורה" וכדומה. הכל בסדר. הוא בסך הכל בן שלש וזאת לא התקופה הנכונה לגמול אותו ממוצץ בלילה, וזה גם לא בסדר העדיפויות כרגע. כאשר תרצי לחזור ולגמול אותו, מוזמנת בשמחה לחזור אליי.

"... לבדוק לעומק את המעון... בינתיים הוא כבר שבועיים במעון ועדיין בוכה כל בוקר"
אין ספק שהוא עובר תקופת הסתגלות למעון ולסביבה חדשה, שבועיים בנסיבות הללו הם פרק זמן סביר. את הפרידות בבוקר תתחילי לעשות קצר ו"חותך", בלי לחשוש לרגע שאת שולחת אותו למקום לא טוב. הדבר היחידי בשלב זה לדעתי שנכון שתעשי, הוא לעקוב בשיתוף עם צוות הגן בהתפתחות הבכי שלו לאחר שאת נפרדת ממנו בבוקר. שם אנחנו מצפים להבחין במגמה חיובית, למשל, לפני שבוע הגננת דיווחה שהילד בכה שעה אחרי שהלכתי, השבוע עברנו לרבע שעה.

בהצלחה בינתיים ו... שבת שלום.

בתאל

03-01-2011 22:48
בס"ד

היי גיל תודה רבה על התשובה המכוונת לגבי המעון ב"ה הילד כבר הולך ללא בכי ואפילו מצהיר שכיף לו במעון.

לגבי ילדתי בת השנתיים נראה לי שלא הסברתי את עצמי נכון כשאני אומרת לה לא לגבי משהו אני מתעקשת על הלא שלי תמיד מה שמפריע לי זה התגובות שלה ואינני מצליחה להבין ממה הם נובעות כי עם ילדי הבכור לא נתקלתי במצב הזה הוא היה שומע לא היה מתבכיין קצת ומקבל את המצב.
היא לעומתו עושה דרמה של שוברים את הכלים ולא משחקים וכל מי שרק פונה אליה היא מגיבה בכעס ואף מרביצה ולא ניתן לשנות לה את המצב רוח עד שעוברים דקות ארוכות של בכי ... מה ניתן לעשות אם בכלל?


בברכה ,
בתאל

דני גיל

04-01-2011 23:40
הי בתאל, השבתי תחת הנושא החדש שהעלית..