הי רחל,
האינטואיציות שלך מדייקות לדעתי – היא מנסה לקבל את תשומת לבכם והיא מצליחה בכך גם כאשר אתם מעירים לה, גם כאשר אתם מסבירים לה, וגם כאשר אתם נמנעים מלהעיר ומלהסביר. כי כאשר את נמנעת מלהעיר בעודך נורא רוצה להעיר, הילדה שלך חשה בכך והיא מנסה שוב ושוב ובכל מיני דרכים יצירתיות להחזיר לעצמה את השליטה בעניינים. לראות מתי "תשברי". היא הרי יודעת שהשתיקה שלך היא רק עניין של זמן. לכאורה הרי לנו מלכודת שכן, גם אם תתערבי וגם אם תמנעי, התוצאה תהיה אותה תוצאה – חפצים בתוך הפה של הילדה.

אבל אם נבין מה הילדה רוצה לומר לך ב"אכילת" החפצים ולא רק מה היא מנסה להשיג, יהיה לנו קל גם לדעת מה לעשות. לו לבתך היה את היכולת לבטא במילים את רגשותיה ואת הרציונאל להתנהגותה, היא היתה אומרת לך את הדבר הבא: "אמא, הבנתי שאת כאן כדי לשמור ולהגן עליי וזה טוב וזה חלק מתפקידך אבל כעת אני מעוניינת בחלק האחר של התפקיד ההורי - בנוכחותך הרגשית. אני רוצה להעביר אותך ממצב של להיות דמות שומרת ומגוננת למצב של דמות נוכחת". נכון שלהכנסת חפצים לפה יכולות להיות סיבות נוספות ושונות כמו למשל חרדות למיניהם אבל אני אומר... בואי נתחיל לבדוק את מה שהכי קל לבדוק ושעל פניו נראה הגיוני.

איך תבדקי?
קודם כל בואי נחליף את הדיסקט בראש; אנחנו הולכים לעשות עכשיו משהו שנועד (שימי לב) לא למנוע כלום אלא... ליהנות מהחיים. פשוטו כמשמעו. ליהנות עם הבת שלי. היא תקרב את הגומיה לפיה, ושניה לפני שהגומיה נכנסת לפה, את משמיעה בהומור קול בהלה, ומיד מוציאה את הגומיה מהיד או מהפה שלה ומניחה על השולחן. והיא שוב תיקח את הגומיה ואת שוב "תיבהלי" וחוזר חלילה. היא תתמיד לשחק את המשחק אבל לא להרבה זמן כי מהר היא תבין שאת כאן כדי ליהנות איתה ולא כדי להגן עליה. וברגע שהיא תהיה בטוחה שהיא מקבלת את מה שהיא רוצה (אותך), היא תניח גם לך וגם לגומיות ולסיכות. תוכלי אם תרצי אפילו לשדרג את המשחק ולהציע לה עוד כמה חפצים להכניס לפה (הומור.. הכל בהומור) ושוב לשחק את המשחק. וזה בדיוק אותו המשחק שלהרבה הורים עשוי להראות דווקא כמה שמעודד את הילד לעשות את מה שאנחנו מבקשים למנוע ולכן האפשרות הזאת נפסלת מראש, ודווקא היכולת הזאת שיש כמעט לכולנו (הומור) נעלמת כאשר אנחנו נוכחים עם ילדינו. כאמור בגלל הצורך לשמור ולהגן, טבעי לגמרי.

אגב, יכול להיות שהיא תתייחס בחשדנות משהו ליוזמה החדשה שלך להפוך את כל העניין למשחק ואז גם לא תשתף פעולה. מוזמנת לעדכן אותי.

אהבתי מאוד... אני אעדכן אותך ברגע שזה יקרה. תודה.

היי רחל, היי דני. אני רוצה גם להציע משהו, ואם זה לא נכון לעשות אז דני, אתה מוזמן להעיר לי על כך.
במידה והילדה לא תשתף פעולה מתוך חשדנות, אולי תנסי להכניס את משהו לפה שלך כחלק מהמשחק ולהיבהל מעצמך. ואז לתת לה אולי להיבהל בעצמה ממה שאת עושה ובעצם תעשו החלפת תפקידים. את יכולה אפילו לקחת חפץ ולשים אותו על הראש כחלק מהמשחק ואולי כך לגרום לה להבין שהיא יכולה לנסות למשוך את תשומת ליבך בפעמים הבאות גם אם היא תעשה משהו אחר ולא תכניס חפצים לפה...

תודה, משעשע מאוד אני חושבת שזה הרעיון. תגובה של כעס מצידי לא עוזרת להפך רק מחמירה את המצב (גורמת לילדה להמשיך) .

גם אני ליחן אהבתי מאוד את הרעיון אז תודה ששיתפת ורחל... נשמח פה להתעדכן. בהצלחה..

היי ליחן ודני,
הרעיון עבד הילדה מאוד השתעשעה,היא המשיכה באותו רגע להוציא ולהכניס לפה את הגומיה לשיער מהסיבה שזה גרם לה לצחוק ,מאז היא לא חזרה על זה שוב .תודה רבה!

בשמחה רחל,
איזה יופי לשמוע,
פורים שמח,
ומבדח :)

איזה כיף לשמוע :-)
שבת שלום