היי יערית, אני לא יודע על מה הדבר מעיד בהקשר לשאלון שמלאת. אולי הכוונה לזהות האם קיימים קשיים ביכולות הוויסות החושי. נראה לי שכדאי להפנות את השאלה לפורום קלינאי תקשורת ואם תמצאי תשובה ותרצי, אשמח להתעדכן.

אם את שואלת את השאלה מעבר לסקרנות של להבין את מטרת השאלון, ואז השאלה היא למה הילד שלי מתנגד לשטיפת הפנים, אז חשוב לי לבדוק איתך האם ההתנגדות שלו ייחודית לשטיפת הפנים, או שבאופן כללי הוא מתנגד לכל מה שלא "בא לו" קרי, המחויבויות הטיפוסיות של סדר היום.
חג שמח בינתיים..

דני תודה על התשובה. אכן הילד באופן כללי לרוב אומר "לא בא לי" לכנס להתקלח,להתלבש וכו'. לוקח לי הרבה זמן לעשות את הדברים האלו עם הילד. ניסיתי להיות אמא סמכותית אבל הילד לא לומד וחוזר על העקשנות שלו והבחירה שתהיה שלו. אחרי שכנועים וזמן המתנה אנחנו מוכנים...

לא... את שיתוף הפעולה שלו את צריכה לקבל כתוצאה מבחירה שלו ולא כתוצאה של שכנועים. בואי תראי יערית -

"הורה טוב הוא הורה שיודע להגיד את המילים הנכונות, הוא מאופק וסבלני, תמיד שולט ברגשותיו, מבקש ולא דורש, וכך מקבל את שיתוף הפעולה של הילד"

את מכירה את הקול הזה שלוחש לך כל פעם שאת רוצה בשיתוף הפעולה של הילד? הוא מבקר אצלך הרבה? כי זה הקול שהפיל את ההורות המודרנית. שריסק את מה שנשאר מהסמכות שלה.
ואילו אני כאן רוצה להציע לך הגדרה חדשה להורות טובה:

הורה טוב הוא הורה סמכותי אשר מוכן "להצטלם לא טוב". ולכן הוא מרשה לעצמו לגלות חוסר סבלנות, להביע רגשות, גם שליליים, לפנות באסרטיביות בלי לחפש במילון מה ההבדל בין אסרטיביות לכעס. להיות טבעי.

איך תעשי את זה:
את נמנעת מהסברים ארוכים ומניסיונות לשכנע. את מבקשת ממנו לרחוץ פנים, ומיד אחר-כך דורשת ממנו. את מציעה לו את נוכחותך, אך יוצאת מחדר האמבטיה כאשר את לא מקבלת את שיתוף הפעולה שלו. את עוברת לענייניך אבל שומרת על קשר עין עם דלת האמבטיה.
כעת לא מעניין אותך אם הוא רחץ או לא רחץ, אלא רק אם הוא יצא או לא יצא מהאמבטיה. ואת לא עומדת שם כמי ששומרת עליו, אלא כמי שעברה לענייניה כלומר, לך הביטחון שהוא יבחר כעת לשתף פעולה, ולו הביטחון שאין לך ספק בכך.

וכאשר הוא יוצא מחדר האמבטיה, את שואלת אותו אם הוא סיים לרחוץ פנים, ומחזירה אותו מיד לאמבטיה כאשר את מבינה שהוא בחר שלא לשתף פעולה. כאן את מרשה לעצמך "להצטלם לא טוב", לגלות חוסר סבלנות, לדרוש שיעשה את מה שהוא צריך לעשות, להיות אמא מרתיעה. התוצאה שאנו מזמינים היא שהילד שלך יחזור בו ויבקש את נוכחותך שהצעת לו מלכתחילה, יתכן שהוא יבקש בטון דורש ולא מבקש, זאת תהיה דרכו "לרדת מהסולם", ולכן נאפשר לו זאת.

חשוב יערית: את נמנעת מהסברים ארוכים ומניסיונות לשכנע, את נמנעת מאיומים (אם לא תעשה אז אני לא...), נמנעת מהטפות מוסר ובעיקר שומרת על כבודו. וכאשר את נחושה לאכוף סמכות באופן כזה שאת לא מאפשרת לו לזוז ימינה ושמאלה, את מצמצמת למינימום את מרחב הזמן והאפשרויות שבהם לילד פוטנציאל להיעלב, לאכזב, להוציא אותך מדעתך ולהזין את מעגל הקונפליקט.
חג חירות שמח :)

חג שמח ותודה רבה על העזרה.

בשמחה..