יש לי כמה שאלות
ריטה
בני בן שנתיים וחודשיים לא אוהב לשחק לבד
באיזה גיל ילדים מתחילים או אמורים להתחיל לשחק לבד.
דוגמא:אני אוספת אותו מהגן ואנו הולכים לטייל בגינה.אם יש שם ילדים נוספים שמשחקים איתו הוא משחק מאוד יפה איתם, עולה על מתקנים, רץ, מתגלש וכו'.
אבל אם אין לו שם ילדים שהוא מכיר או שאנו לבד- הוא מקסימום יעלה פעם אחד על המתקנים וישב לידי. (אני לא יכולה לעלות איתו כי יש לי תינוק בן 5 חודשים). השאלה מה עושים? האם כדאי להזמין כל הזמן חברים מהגן או שלהפך- לכדאי שילמד להיות קצת לבד?
שאלה נוספת: כאשר הוא רואה ילדים חדשים שהוא רוצה לשחק איתם הוא ניגש אליהם ומתחיל לצעוק או להתנהג קצת מוזר- לדעתי, הוא פשוט לא יודע איך להזמין אותם לשחק איך אני יכולה לעזור לו?
עוד דבר- הוא אוהב "לנהל" ילדים וכל הזמן מעיר להם מה מותר ומה אסור. האם כדאי להתיחס ולהגיד שיש להם אמא ואבא שלהם שיחליטו בשבילם מה מותר ומה אסור או פשוט להתעלם?
איך להתנהג אם הוא עושה משהו שלא נעים לאחיו התינוק. לפעמים אני חוזרת על הפעולה שלו (אני עושה לא בדיוק אותו דבר לו, כמובן שזה לא בא בכאס אלא כדי להראות את הצד השני) ושואלת האם זה נעים לו? האם להפסיק את זה או לא להתיחס אלא אם זה ממש מפריע לאחיו הקטן?
דני גיל
30-10-2011 19:101. אין גיל שבו אמורים לשחק לבד. באמת שאין. גם אם בשלבים האוניברסליים של התפתחות הילד יש שלבים המאופיינים יותר ביצירת "זמן איכות" פרטי או אישי הרי שאין זה מעיד על הכלל, כלומר נכון לכל ילד. מהדוגמה שהבאת אני מבין שהילד שלך בן השנתיים וחודשיים הוא ילד חברותי וטוב שכך. נכון שיש לו מוטיבציה פחותה להתרחק ממך ולשחק לבדו כאשר אין ילדים נוספים בסביבה, אבל זה טבעי לגמרי, אפילו צפוי. לשאלתך, כדאי גם כדאי להזמין חברים מהגן ובאמת שאין צורך ללמד אותו להיות קצת לבד. לחלופין, את לא צריכה להתאמץ לשם כך, תזמיני חברים מתי שנוח ומתאים לך.
2. לגבי הניסיונות שלו להתקרב לילדים חדשים שהוא לא מכיר – אז קודם כל אני מסכים איתך, גם לי נראה שהוא בודק ומנסה ליצור קשר. הוא רק בן שנתיים וחודשיים כך שהכול חדש בשבילו וזה באמת לא תמיד פשוט, בינינו, גם למבוגרים שבינינו :)
לדעתי את יכולה לעזור לו בכך כאשר תהי את זו שיוצרת את הקשר. לא באופן ממש אקטיבי אלא בעצם ההתעניינות שלך בילדים האחרים או אפילו בהורים של הילדים האחרים.
3. "הוא כל הזמן אוהב לנהל ילדים אחרים ולהגיד להם מה מותר ומה אסור" – את יכולה כמובן להמליץ לו להניח לילדים סביבו וכפי שאמרת... שההורים שלהם יחליטו בשבילם. אני לא בטוח עד כמה זה יהיה אפקטיבי. אני רוצה לשאול אותך אם את מרגישה שאצלכם בבית יש כללים נוקשים של מותר ואסור, אבל זה מסוג הדברים ש... תלוי במתבונן. נראה לי שזו נקודה שכדאי לבדוק, אבל בהחלט יכול להיות שאין קשר לכך.
4. "איך להתנהג אם הוא עושה משהו שלא נעים לאחיו התינוק?" – מה שבטוח ריטה, תמנעי מ"להחזיר לו כגמולו" בניסיון להראות לו את הצד השני כפי שאמרת. הוא לא יראה את הצד השני בדרך הזו אלא בדיוק להיפך – רק יאטם אליו. ההצעה שלי היא למנוע את מה שאת יכולה למנוע ובלי כעסים/נזיפות/עונשים/הסברים ארוכים. שוב... הוא בסך הכול בן שנתיים וחודשיים ותדמייני שבסופו של יום (של כל יום) הוא ממלא דו"ח ובסיכומו הוא מתבקש לציין את הנתון הבא:
האם אמא שלי חושבת שאני ילד טוב או ילד רע?
התשובה המתגבשת לשאלה הזו היא שתכריע בסופו של דבר כיצד הוא יתנהג, כילד טוב או כילד רע. ילד שבסופו של יום מסמן בדו"ח הדמיוני הזה כי הוא היה ילד רע - מנקודת המבט של ההורים שלו – יהיה "ילד רע". והפוך כמובן.
בהצלחה!
ריטה
31-10-2011 23:174. אני לא עושה לו כדי להחזיר אלה כך אני מסבירה לו שזה לא נעים. למשל, הוא ניגש לתינוק ונוגע לו בפנים,דוחף אצבעות, אז אני ניגשת עליו ובצחוק עושה לו את אותו דבר ושואלת האם זה נעים לו. הוא כמובן עונה שלא, ואז אני מציעה לו לעשות לתינוק טובה או לתת חיבוק, נשיקה, כי ברור לי שהוא לא עושה את זה בכוונה ולרוב אחרי פעם או פעמיים הוא לא חוזר לאותם דברים.
דני גיל
01-11-2011 23:461. "אני ניגשת אליו ובצחוק עושה לו את אותו דבר ושואלת האם זה נעים לו".
2. "...ואז אני מציעה לו לעשות לתינוק טובה או לתת חיבוק, נשיקה, כי ברור לי שהוא לא עושה את זה בכוונה".
התגובה השניה מצוינת ובמקום. ולדעתי ריטה האפקט שלה יהיה הרבה יותר חזק כאשר היא תבוא לבד, ללא התגובה הראשונה. מחר מנסים?
