ריבים בין אחים

שי


היי דני,
קודם כל, תודה על הספר. סוף סוף אנחנו באמת מרגישים שיש מישהו שמדבר בגובה העיניים ולא בסיסמאות חסרות בסיס... לא שזה קל ליישום! בעלי עומד בזה קצת יותר, ואצלי השינוי זז לאט, למרות שאני יודעת בתיאוריה שזה לא צריך להיות קשה ושזה תלוי רק בי!
ולשאלתי: יש לי שלושה ילדים- ילדה בת 5, ילד בן שנתיים ו-4 חודשים , ותינוק בן 4 חודשים. לאחרונה הילדה מאוד מציקה לאח שלה- כי זה הכי קל לה... את כל הכעסים שלה עלינו, או הקנאה באח התינוק או מכל סיבה אחרת- היא מוציאה את זה בהצקות ולעתים גם במכות לאח האמצעי. הוא לא נשאר חייב ומחזיר לה...
אנחנו יוצאים עכשיו לחופשה של מעל חודש בחו"ל ורציתי להתייעץ איתך לגבי זה במיוחד במסגרת ה"צפופה" והאינטנסיבית שאנו הולכים להיות בה. איך נחווה את החופשה הזאת בצורה הטובה ביותר?... אני חושבת שלבוא "ערוכים" לסיטואציות כאלה זה דבר נכון, שיכול להפחית את המקרים הללו- אם נגיב לזה בהתאם- ולשם כך אני אשמח לשמוע את עצתך.
תודה מראש, שי.

דני גיל

13-01-2012 02:17
שי שלום, קודם כל תודה על תחילת הדברים, שמח לשמוע.
לשאלתך,
את כותבת שלאחרונה הבת הגדולה מציקה לאמצעי ואנחנו יודעים גם שלאחרונה – רק לפני ארבעה חודשים – נולד התינוק. סביר מאוד שהיא חשה קנאה כלפי התינוק וגם סביר שהיא חשה קנאה כלפי אחיה האמצעי.
גיל חמש הוא גיל של קונפליקט עצמאות – מצד אחד התחושה של "אני גדול ואני יכול" לצד החשש להשתחרר מהתלות באמא ואבא שמספקת המון ביטחון. כדי שילדה בת חמש, אחות לשני אחים צעירים ממנה, תרגיש מספיק בטוחה לפרוש כנפיים ולהיות עצמאית, בוגרת, מפויסת, משוחררת ומשחררת, היא צריכה להיות בטוחה במקום שלה, היא צריכה לדעת בביטחון מלא שאתם שלה והיא שלכם בדיוק כמו לפני חצי שנה ובדיוק כמו לפני שלוש שנים. מאחר ואנחנו לא יכולים לעשות את זה "בדיוק" המשבר הכרחי וצפוי מראש. מצד שני, לנו היכולת להשפיע על העוצמה שלו; לעשות את הדברים הנכונים כדי שהמשבר יהיה משבר זמני ו"מבודד", כלומר שמעגל הנזק שלו יהיה קטן.

מהם הדברים הנכונים שכדאי לעשות?

1. דווקא עכשיו לשמור על גבולות. אל תתנו לה "לכפכף" את אחיה האמצעי, נסו למנוע את זה עוד לפני שזה מתחיל, תחצצו ביניהם בעת מריבה, תמנעו את מה שאתם יכולים למנוע ו... זהו. לא להתעסק עם זה יותר, לא להתחשבן איתה ולא לדרוש אותה לתת לכם דין וחשבון. מה שאפשר למנוע - מונעים, מה שלא הצלחנו – עוברים הלאה.

2. תנו לה להרגיש שהיא גבוה בסדר העדיפויות. התינוק אמנם מעסיק אתכם, אבל זה לא משהו שצריך לבוא על חשבונה. נסו למשל לבדוק איך אתם יכולים לנצל את העובדה שלתינוק בעיקר צרכים פיזיים ולכן הוא בעצם משחרר אתכם "לראות" אותה, לתת לה את ההרגשה המעצימה הזאת שהיא חלק מהעשייה סביב התינוק, שהוא שלה כפי שהוא שלכם, ושהיא רצויה ושייכת.

3. אם היא מציקה לו והוא בוכה מוטב שתחבקו אותו מבלי להעיר לה בכלל, לכל היותר תאמרו לה בטון אגבי משהו כמו: "למה ככה?... זה לא עוזר לי" והנה על ידי כך, אפילו בעת הקונפליקט, העברת לבתך מסר חשוב – את נחוצה, רצויה, חיובית, אני רואה אותך באור חיובי, כמי שנמצאת פה כדי לעזור.

4. ככל שהיא קשובה ומתפייסת תחזקו אותה:
"אני כל כך שמחה שבאת איתי היום לקניות!"
"תודה שעזרת לי עם החיתול"
"את יודעת... אני ממש שמחה על איך שאת עם (האח האמצעי)".

שי, שימו לב ל-
1. חלקו הראשון של פרק "אחים".
2. "הובלת יחסי התלות" בפרק בנית אמון.
3. "סמכות על שתי רגליים" בפרק הנוסחה. נראה לי רלוונטי.

בהצלחה,
חופשה מהנה.. ורגועה :)

שי

14-01-2012 07:33
תודה רבה דני.
אני משערת שעוד נמשיך וניוועץ בך...
שי.

דני גיל

15-01-2012 04:09
... בשמחה!