היי ברכה,
קודם כל טוב מאוד שאת לא מראה לו שזה מפריע לך, כלומר את משוחחת איתו ומגלה את האמפתיה המתבקשת, אבל לא נופלת במלכודת הזאת של לנסות להיות מעורבת באופן אקטיבי: לנחם, להציע הצעות, פתרונות וכיו"ב. ואם כך אז את פועלת מצוין.

הצעה פרקטית:

הוא אומר: "... לא היה לי כיף בכלל עם איתמר"
את משיבה לו: "... אפשר לא להזמין אותו יותר"

הוא: "לא כיף לי עם אף אחד"
את: "אז עזוב... לא חייבים להיפגש עם חברים, הכוונה שתהנה איתם ולא שתסבול"

הוא: ".. היה לי משמעמם בעדלאידע"
את: "היית מעדיף שהיינו נשארים בבית?", "מחר התכוונתי לקחת אותך למסיבת פורים בעבודה שלי, אתה מעדיף שלא נלך?"

כמובן שאפשר וחשוב להתעניין ולשאול מדוע הוא מרגיש כך, אבל בסופו של דבר, נכון להעביר לו את המסר שהוא הבוחר שכן אז האחריות מוטלת עליו ולא על אף אחד אחר, ודאי לא עליכם ההורים.

אגב, גם כאשר הוא מספר לכם שלא היה לא כיף בגן הייתי מציע (אחרי ההתעניינות וההקשבה וכו') לשאול אותו כשאלת אגב כזאת:

"היית רוצה לא ללכת לגן? באמת? כל יום? ומה היית עושה במקום? מה היית רוצה שיקרה?"

ככל שתנהגו איתו כך ותבחינו בשיפור, סימן הוא לכך שאתם בכיוון הנכון. ולא, כמובן שכדאי לבדוק כיוונים נוספים כי אם הוא נמצא באיזושהי מצוקה, ההצעות שלי לא יועילו לו. מה שכן, אם יופיע שיפור בעקבות ההצעות לעיל הוא יופיע מיד, יהיה לכם קל לבחון את זה.

אם תרצי דוגמאות נוספות של מה להגיד בתגובה לאמירות שלו אז בשמחה... אני כאן.

תודה על התשובה. הבן שלי גם לוקח דברים קשה. אם למשל ילד לא רצה לשחק איתו הוא חוזר הביתה עצבני ואומר שלא היה לו כיף בכלל ולמחרת לא רוצה ללכת לגן. שאלתי אותו הבוקר אם היה רוצה להישאר ומה היה עושה. אז הוא ענה לי שהוא רוצה להישאר ושישחק בבית. וזה לא רק בגן. גם אם הוא עם אחד האחים שלי והוא לא משחק איתו אז הוא חוזר הביתה כועס ואומר שלא נהנה בכלל. איך להסביר לו שלא ייקח דברים קשה? איך לגרום לו להפנים שבחיים לא הכול מתנהל כמו שאנחנו רוצים?

ברכה, ככל שתסבירי לו שלא יקח דברים קשה, ככל שתעסקי בשאלה כיצד לגרום לו להפנים שבחיים לא הכול מתנהל כמו שאנחנו רוצים, וככל שתהי מעורבת באופן אקטיבי כדי להעביר לו את המסרים הללו - תחמיצי את המטרה.

את כותבת שהבן שלך לוקח דברים קשה, ואם כך - קחי אותם את קל:

הוא יתעצבן ויגיד: "... הוא לא רצה לשחק איתי"
את תשיבי לו: "טוב אתה יודע... זה יכול לקרות"

אבל,

לא בניסיון לשכנע ולא בציפייה לראות אותו משתכנע, את אומרת את שלך ועוברת הלאה, מוסרת את האחריות חזרה אליו כי נכון לעכשיו היא אצלך - את אחראית לכך שיהיה לו טוב, את הכתובת לתלונות, את הכתובת לכל אי שביעות הרצון שלו. הוא למד את זה טוב ו"לוחץ לך על הכפתורים". תראי לו שהכפתורים לא פועלים והוא יפסיק ללחוץ עליהם. וכשזה יקרה ברכה, הוא יקבל על עצמו אחריות וסביר גם להניח שיתחיל להיות מרוצה מהרבה דברים שלא היה מרוצה מהם בעבר.

שלום דני,
בתי(בת 3.9) מתנהגת ההפך מבנה של ברכה. היא תמיד רוצה להמשיך כי כיף לה. אחרי הגן היא לא רוצה ללכת הביתה, 3 פעמים בשבוע היא אכן מבלה אחרי הגן מחוץ לבית (סרט, ג'ימבורי, טיול בקניון) אבל בימים שאנחנו לא עושים כלום היא פשוט לא מקבלת את זה ומתחילה לבכות ולצעוק. מה עושים? תודה.

לדני היי. חבר מהגן היה אצלנו אתמול. הם שיחקו לפעמים התווכחו ושהחבר יצא שוב פעם אמר שלא נהנה. אמרתי שאם לא רוצה לא נזמין אותו יותר. היום חבר התקשר וביקש שליאור יבוא אליו. שחזרתי הוא בא אליי בריצה ואמר שלא נהנה ואמר לילד שהוא ברוגז איתו. שיצאנו נשברתי ואמרתי לו שאני לא מזמינה יותר חברים והוא לא הולך יותר לאף חבר. ושכל הזמן כולם לא בסדר ורק הוא תמיד הצודק. אני מזמינה חברים ולוקחת אותו כדי שיהיו לו חברים אבל בסופו של דבר זה עושה את הפעולה ההפוכה כי הוא רב איתם. מה לעשות???

תמי וברכה, התפקיד של שתיכן כאמהות לילדים הרבה יותר קל ממה שאתן עושות ממנו:

תמי - כאשר בתך מתחילה לבכות ולצעוק כשהיא לא מקבלת את מה שהיא רוצה או כשמשעמם לה וכו', את לא צריכה לעשות כלום!

ברכה - כאשר בנך רץ אלייך ומספר לך שהוא לא נהנה עם חבר שלו ושהוא ברוגז איתו וכדומה, את לא צריכה לעשות כלום!

במקום: "נשברתי ואמרתי לו שאני לא מזמינה יותר חברים והוא לא הולך יותר לאף חבר"

מוטב לא להישבר ולא להתרגש אלא להיפך - לשאול אותו מה אם כך הוא מציע ובכך כאמור להחזיר את האחריות אליו.

שוב... יכול להיות שהבעיה רחבה יותר ובאופן כללי קיים קושי בהסתגלות החברתית שלו, אבל לא נדע איפה קשה לו כל זמן שאת לא משחררת וכל זמן שהאחריות אצלך.

שלום, בני בן 5 וחצי, בן בכור לא אוהב ללכת לחברים וגם שמזמין לא תמיד נהנה. הוא ילד ביישן בנוכחות זרים ולכן נראה לי מעדיף לא להיות במצבים לא נוחים. הוא הרבה פעמים לא מרוצה מדברים, אומר שהוא לא טוב בכלום והייתה תקופה שהוא אמר שהוא רוצה להישאר ילד ולא לגדול והוא היה בוכה המון. הוא מקבל המון המון תשומת לב ממני ומבעלי ותמיד מרגיש שזה לא מספיק לו. איך להתנהג?

היי עינב,
מתוק הילד שלך. משהו בדימוי העצמי לא יושב שם מספיק טוב כנראה. והבעיה תמיד עם דימוי עצמי נמוך היא הדינמיקה השלילית:

העובדה שאני מרגיש על עצמי מה שאני מרגיש גורמת לי להימנע מאתגרים חברתיים, והעובדה שאני נמנע מאתגרים חברתיים גורמת לי להרגיש עוד מאותו הדבר - חוסר שייכות ופגיעה בתחושת הערך.

כמה דברים:

1. את כותבת שהוא מקבל מכם "המון המון תשומת לב". למה? זה לא מתיש אתכם? כלומר ברור לי למה וברור לי שזה מתיש אתכם ולכן חשוב לי שתדעו: אין צורך, תנוחו.

לא רק למענכם אלא בעיקר למענו. יש משהו מאוד לא משחרר כאשר אנחנו מעניקים את תשומת הלב לילד מתוך החרדות שלנו ולא מתוך הכיף שלנו. זה בדיוק המנגנון שמייצר תלותיות ומוריד עוד מהביטחון של הילד. חום, אהבה, הומור, תנו לו כמה שאתם יכולים, אלא ש -

אל תשכחו את עצמכם. אל תשכחו את הנוחות שלכם והרצונות שלכם כי רק ככה הוא יקבל מכם את המסר: אנחנו סומכים עליך!

2. תדעו להיות מעורבים ולא מתערבים:
הורה "מעורב" הוא הורה שמספק אוזן קשבת לילד שלו, שואל אותו שאלות שמעניינות אותו, משתף את הילד בחוויות של עצמו. הורה "מתערב" לעומת זאת הוא הורה שמשקיע המון אנרגיה בעצות ורעיונות, ובלי לשים לב, משקף לילד בעיקר את חוסר היכולת שלו להתמודד בכוחות עצמו. טוב לדימוי או רע לדימוי?

בעניין זה שימי לב להתכתבות כאן למעלה. יש שם כמה דוגמאות חשובות לדפוס תקשורת "משחרר".

3. תוציאי אותו מ"המרכז": הוא למשל יבקש להימנע מביקור אצל חברים ואת תסבירי לו שאתם נמצאים עכשיו אצל חברים בשבילך ולא בשבילו. עינב.. זה מאוד חשוב, במיוחד בשבילו, לתת לו את ההרגשה שאת לא מפחדת עליו. במקביל ובלי קשר, כאשר הוא בוכה וקשה לו, תני לו את המקום להתפרק עלייך, תחבקי אותו ותני לו את כל החום והאהבה שאת יודעת אבל, כאמור, בלי לדבר יותר מדי ובלי להציע פתרונות ובלי לשנות את התכניות שלכם. אני מבינה, אני מחבקת, וזהו.

בינינו עינב - זה המון! לפעמים זה כל מה שהילד צריך.

כתבת לי קצר, השבתי לך קצת ארוך כי נראה לי שהבנתי, קחי רק את מה שנראה לך רלוונטי. בהצלחה..

יש לי ילד בגיל 6 וכול מה שקשור לפעילות גופנית הוא מוכן לשמוע כשאני רוצה שהוא יעלה במדרגות הוא מיתעצל מאוד ובוכה שכואב לו הברכיים מה אפשר לעשות

היי זיווה,
מציע שתבקשי להבין ממנו מה הוא מציע. ומה הוא חושב שיכול לעזור לו. כלומר הייתי מנסה להעביר את האחריות אליו. אם אתם צריכים לעלות במדרגות והוא לא מוכן אז איך בדיוק הוא מציע להגיע לקומה 3. אם אין לו פתרונות תציעי פתרונות בעצמך כאשר, בעצם, מה שיקרה הוא שהפתרונות שלך ייאלצו אותו לשלם מחיר. למשל, אם הוא מבקש ללכת לאיזה מקום שהוא אוהב ואת צופה בעיות עצלנות למיניהן אז תסבירי לו שזה לא אפשרי ותסבירי לו למה. אם, מצב אחר, קשה לו ללכת איתך בקניון נניח אז תשאלי אותו אם בפעם הבאה הוא ירצה להישאר בבית עם סבתא. אני לא מכיר אותו אבל את כן ואת יודעת מה הוא אוהב ומה לא, אילו מחירים הוא יהיה מוכן לשלם ואילו לא, ועל סמך המידע הזה את יכולה לעשות הרבה.

שלום דני,
בני בן ארבע ילד פיקח ונבון מאוד. בגן היה לו חבר שהיה משחק איתו כל הזמן.
לאחרונה החבר לא רוצה לשחק איתו יותר. כשבני סיפר לי הצעתי לו לשחק עם ילדים אחרים, ואמרתי שזה יכול
לקרות שלפעמים רוצים קצת לשחק בדברים אחרים.
חשבתי שזה יעבור, אבל הילד השני נחוש לא לשחק איתו יותר. וכששאלתי את הבן מה אתה עושה אז ענה אני משחק איתו
בלי שידע.
כמובן שלבי נשבר בקרבי.... וגם לא יודעת מה לענות לו על זה.
אודה לתשובתך המשך יום נפלא.

היי שונה,
בגן של 20 ילדים או 30 ילדים יש לילד שלך הרבה אופציות. אני מציע שתשוחחי איתו על כך, שיחה לשם שיחה, בלי נסיונות לייעץ או לנחם. תשאלי אותו למשל על הילד הזה:

מה אתה אוהב בו?
למה דווקא איתו אתה אוהב לשחק?
הייתם משחקים לבד או עם עוד ילדים?
מי מהילדים בגן קרוב אליך?
וכו׳

לאחר מכן תמשיכי בשאלות שאינן נוגעות ב״בעיה״. למשל:

ליד מי אתה יושב במפגשים?
מה אתם עושים בחצר?
איזה חוגים אתה הכי אוהב?

תגידי לו שאת שמחה שהוא משתף אותך ואל תתאמצי לפתור לו את הבעיות כמו את הבעיה שכרגע מעסיקה אותו. ברגע שאת שותפה משמעותית ואתם מטפחים ערוץ תקשורת כזה של שיתוף ופתיחות, את עושה המון. באופן כללי וגם לענייננו.

שלום דני גיל.
לי יש שני ילדים, ילדה בת 10 וילד בן 7. ילדה שתמיד זורמת ומבינה עניין... ילד שהוא עקשן , תמיד יש לו מה להגיד ולהגיב. עם ילדה מוזמנת ליום הולדת , הוא מתעצבן עד הדמעות , כשקונים לילדה משהו , זה תמיד עם ויכוח באמצע החנות למה לא קנו לו שום דבר (כאשר קנו לו משהוא יום /יומיים לפני), רק מציינת שלילד הזה לא חסר שום דבר, הוא חסר סבלנות להכל ,עומד על שלו ולא מוכן להתפשר על שום דבר, ותמיד הכעס נגמר שהוא הולך למיטה ונרדם.

היי ג'אנה,
ברשותך אני עושה העתק-הדבק ופותח את שאלתך כנושא חדש. ראי תשובתי בראש הפורום.

... תחת הנושא "ילד עקשן"