היי ליאור, תודה רבה על העדכון בנוגע לספר. קודם כל מעולה עשית שידעת להכיל אותה גם ברגעי הנפילה כי בכך אפשרת לה לחזור אלייך ולהתנצל. אם היית תוקפת ומטיפה לה מוסר היא הייתה בורחת מאחריות ומתגוננת. כמו שכתבת יש לך ילדה פקחית והילדה הפקחית הזאת זקוקה להוכחות. וזה טוב כי זה מה שיכול להחזיר אותך לעמדת השפעה.

איך תוכיחי לה שבאמת הכל בסדר והיא יכולה להיות רגועה? מאחר וכבר שוחחתן על כך יותר מפעם אחת לא הייתי מעלה את זה שוב בצורה ישירה אלא מגיע לשם מכיוון אחר. מה דעתך למשל להכין איתה יחד עוגת שוקולד? האמת שזה תמיד טוב :)

כשתוסיפו את הסוכר תגידי לה שנזכרת במשהו שרצית להראות לה. קודם כל תשאלי אותה אם כדאי להוסיף מלח לעוגה: האם זה מתאים? האם יצא טעים? מה יקרה אם בכל זאת נשים? וכו'.

לאחר מכן קחו ביחד מעט גרגירי מלח ותוסיפו לעוגה. ושוב תוכלי לשאול אותה איך לדעתה העוגה תצא מהתנור: טעימה או מלוחה. וכשהעוגה תהיה מוכנה והיא תטעם ותיהנה ממנה תשאלי אותה אם היא הייתה רוצה לנחש למה הוספת את גרגירי המלח. ולא משנה מה היא תשיב לך תגידי לה ככה:

"... עוגה מתוקה וטעימה, אפויה טוב ושעשו אותה באהבה וכמו שצריך, לא הופכת להיות פחות טעימה אם מוסיפים לה קצת מלח. יש בה כל כך הרבה מתוק וטעמים שאנחנו אוהבים, והם תמיד ינצחו את הגרגירים הקטנים והמעטים..."

"... וכמו שהעוגה מתוקה וטעימה ככה גם את - מתוקה ומקסימה ובוגרת ו... נראה לך שבגלל פעם אחת שאמרת לי משהו לא יפה או שהתנהגת לא יפה אני אשנה את מה שאני חושבת עלייך?"

ופה גם תוכלי להוסיף ולחזק אותה ואת האמון והביטחון שלה במערכת היחסים היפה שקיימת ביניכן ממילא, לומר לה כמה שאת גאה בה וכמה שכיף לך איתה ושתמיד תאהבי אותה הכי בעולם ושאת יודעת שגם היא תמיד תאהב אותך הכי בעולם ו... דברים בסגנון הזה.

עם או בלי עוגת שוקולד, החשוב הוא שהיא תבין את המסר. גם אם לא תעשי כלום היא לא תסחוב את המועקה הזאת יותר מיום-יומיים, אבל לדעתי זאת דווקא הזדמנות לחזק בה את תחושת הביטחון והאמון שבמערכת היחסים. בהצלחה ו.. בתיאבון :)

תודה רבה :))))