נשיכות בגן
אורלי
היי הילדה שלי בת שלוש כמעט היא תמיד עושה סצינות פרידה בגן והסיעות לוקחות אותה באופן אישי מרימות אותה ומעסיקות אותה והיא נרגעת אחרי שאני הולכת בשבועיים האחרונים היא התחילה לנשוך אני יודעת שמיהו נשך אותה פעם אחת אבל היא נשכה ילדה ואמרתי לה לעד הגננת שאני לא מסכימה שתנשך ואם תעשה זאת אני מסכימה לגננת שתשים אותה בצד להירגע כי אני יודעת מהבית שהיא לא אוהבת את זה ואחרי הגן שאלתי אותה סלי צעקות או משהו למה היא נשכה היא כאילו צחקה והתחילה לברבר דברים לא מובנים אתמול היא נשכה ילדה בגן בלי סיבה ילדה שרואים שהיא עדינה ואחת שבאמת לא תציק למישהו ואמרתי לילדה שלי שזה לא נעים לאף אחד שנושכים אותו ואם מישהו עושה לה משהו שתעשה לו ביזרה או שתזוז משם בערב היא היתה איתי ופתאום נשכה אותי בגב ותפסתי אותה ברוגע ואמרתי לב שאני חייבת להחזיר לה שתבין כמה זה כואב ופודגע שנושכים אותך ואמרתי לה שעם הפה מדברים אוכלים מנשקים ולא נושכים אף אחד מה לעשות ????????????
דני גיל
15-07-2012 02:49את מה שקורה בגן תשאירי לצוות הגן. המקסימום שאת יכולה לעשות הוא לדאוג לשיתוף פעולה עם הגננת והסייעות, להתעדכן ולתת להם את הגיבוי לקבל החלטות. את יכולה להגיד לה עשרות פעמים ש"את לא מסכימה" לכל מיני דברים שהיא עושה בגן, אבל כל זמן שהיא בגן ואת בבית או בעבודה היא תמשיך ותעשה בדיוק את מה שמטריד אותך ולו רק כדי להראות לך ולעצמה שהיא עצמאית ושאת לא יכולה להכתיב לה כיצד להתנהג.
דווקא בבית כאשר קורה מקרה כזה שהיא נושכת אותך - כפי שכתבת - זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת לאפשר לה לחוש אחריות כלפי מעשיה. בפעם הבאה שהיא תנשך אותך - בתקווה שזה לא יקרה כמובן - תעזבי את כל ענייני החינוך והטפות המוסר ופשוט תראי כמי שכואב לה מאוד, כפי שאכן כואב לך. גשי אל מול הראי ותסתכלי על אזור הנשיכה, תכיני מגבת רטובה ותניחי היכן שכואב לך, וכדומה. כל זה לא כדי לטפל בכאב הקטן או הגדול אלא כדי לאפשר לבתך להבחין בתוצאות המעשים שלה. כאשר את פועלת באופן הזה ונמנעת מהתגובה האוטומטית שמושכת אותך לתקוף אותה בחזרה, היא משוחררת להבחין מה עשתה כי היא לא עסוקה בהתגוננות.
לצוות הגן אגב הייתי ממליץ להציג בפני בתך את ה"ישיבה בצד" כתוצאה טבעית של התנהגותה אבל לא כעונש. במצב הזה טוב יהיה אם הגננת והסייעות אפילו יגלו אמפתיה כלפיה ואפילו ישאלו אותה - בזמן שהיא יושבת לבד ובצד - מה היא מציעה לעשות:
"חבל... אני רואה שלא טוב לך פה"
"את רוצה לנסות לחזור ולהיות עם כל הילדים?...
את חושבת שאת יכולה בלי לנשוך?...
גם אני חושבת שכן... סומכת עלייך!"
בהצלחה..
אורלי
15-07-2012 22:05דני גיל
16-07-2012 22:53״את בטוחה שזה היה כדאי?״
״נראה לי חבל שלא יצאת לחצר״
כאשר את מפנה את תשומת לבה להפסדים שלה, ואת עושה את זה אפילו מעט בריחוק מבלי להיות מעורבת רגשית, היא תבין שהיא הראשונה להפסיד מכך. וזאת המטרה.
אורלי
21-07-2012 13:27דני גיל
22-07-2012 02:50הדבר האחרון שהייתי רוצה הוא לקחת ממך את מה ש"עובד" לך ובכל זאת אני מטיל ספק ביעילות הדרך שבחרת בה.
"אם הגננת תספר לי ש.... אז תדעי שלא נלך לקניון"
אבל אורלי, מה יקרה כשלא יהיה לך איום לנפנף בו? אז נכון שבגן היא לא נשכה אף ילד אבל בבית, אחרי בילוי בקניון, היא חזרה וניסתה לנשוך אותך. ואז את גם כותבת שאמרת לה:
"אם תנשכי אותי אני גם אנשך אותך"
אורלי זו טעות!!!
בדיוק הפוך - התפקוד ההורי שלנו במיטבו כל זמן שאנחנו משמשים דוגמה לילדינו ולא מתנהגים כמוהם. כאשר היא אומרת לך:
"אני אנשך אותך"
הטוב ביותר אם תשיבי לה:
"אני לא יודעת למה את רוצה לנשוך אותי אבל יש לי משהו להגיד לך.."
היא תהיה סקרנית ותרצה לדעת מה יש לך לומר לה. ואז את אומרת לה:
"אני בחיים - אבל בחיים - לא אנשך אותך!
ואני בחיים - אבל בחיים - לא אעשה משהו שיכאיב לך!"
מה שיקרה אחר כך זה כבר לא משנה: אם היא תנסה בכל זאת לנשוך אותך (מתערבים שלא? :) את תמנעי זאת ממנה, פיזית.
בחינוך ילדים אנחנו תמיד צריכים לחשוב לטווח ארוך, ולשאול את עצמנו כל הזמן האם להחלטה שאנחנו מקבלים ברגע זה יהיה אפקט בונה במערכת היחסים או לחלופין אפקט הורס. לאיומים ולעונשים אפקט שפוגע במערכת היחסים אף על פי שבטווח הקצר הם עשויים להראות כיעילים. מכאן אגב הבלבול הגדול, שהרי - למה לוותר על מה שמניב תוצאות מיידיות ומוחשיות?