רובם ככולם יסכימו למשל שעל מנת להציב גבולות ברורים לילדים חשוב שנדע להיות עקביים. תחשבו לרגע כמה קל היה להורים שלנו להיות עקביים ולשמור על גבולות ברורים:

היתה לנו אמא (בבית), היה לנו אבא (בעבודה) והיה לנו ברור מה מותר ומה אסור (אמא יודעת). אלא שהיום לא רק אמא יודעת. יש גם אבא שיודע ושנוכח ועכשיו לעסק המצליח יותר או פחות יש פתאום שני ראשים. קשה לתפקד בשני ראשים. קשה במיוחד כאשר היום מרחב האוטונומיה של הילדים שלנו גדול לאין שיעור משהיה בעבר. כי בעבר, בספר הכללים של האסור מותר, היה הרבה אסור וקצת מותר. כולם היו יודעים טוב מאוד למי באמת יש יותר כבוד, ולבעלי הכבוד, הלא הם אמא ואבא, היה תפקיד ברור של פטרונים ומחנכים וברור עוד יותר שהם לא חברים שלנו.