היי קרן,
אם הקושי החברתי הוא קושי זמני שנוצר כתוצאה מכך שחבריה הקרובים עזבו, אני מניח שהיא תעבור תקופת הסתגלות ותפתח קשרים חדשים.

עם זאת, הצלחת קצת לבלבל אותי כשכתבת "נוצר מצב ששוב היא משחקת לבדה" כי מכך אני מבין שהקשיים החברתיים שלה לא חדשים ואם כך כדאי לברר את העניין באופן מעמיק יותר. כלומר לא להסתפק בהסבר החלקי (לכאורה) אודות השינוי שחל בגן.

היא שומעת הרבה אמירות כמו:

אשחק איתך מחר..
אבוא אלייך מחר..
היום אני לא יכולה..

?

וככל שכן, למה לדעתך זה קורה? כלומר למה זה קורה לה יותר מילדים אחרים? את כותבת שהיא מעין בררת מחדל עבור חברותיה בגן מה שאומר שמקבלים אותה כמובן מאליו. יכול להיות אולי שכדאי לפעול קצת הפוך מהאופן שבו פעלתם עד כה? למשל - להפסיק להזמין רבות אליכם ולהסתפק בהזמנות מדודות, ובמקביל לסרב מדי פעם (כאשר היא מוזמנת) בתירוץ כזה או אחר? לא יודע... אני חושב כאן יחד איתך.