בני בן ה- 10 ממעט לישון

יוסי


דני שלום,
קראתי חלק מהתשובות שלך והסכמתי עם כל אחת מהן ואני שמח למצוא מקום עם מישהוא שדומה לי בדעותיו.

לשאלתי, מגיל מאוד צעיר בני ישן מעט מאוד בלילות (לעתים כ- 6 שעות).
גם אם הוא הולך לישון מאוד מאוחר בלילה הוא משקים קום. בין אם ביום חול, שבת, חופש, חג או כל יום אחר.
איך להגיב או לגרום לו לישון יותר?
אציין שהוא לא ישן במהלך היום.
תודה

דני גיל

29-09-2012 03:41
היי יוסי,
קודם כל שמחתי לשמוע שהתחברת לפורום ואתה מוזמן תמיד. אתה אומר בעצם שהוא נרדם, נניח, בחצות ואפילו ב- 1:00 לפנות בוקר ומתעורר ב- 7:00? והוא לא עייף במשך היום? כלומר.. הוא מתלונן על כך? סובל מכך? אם הוא ייכנס למיטה שעתיים מוקדם יותר מהשעה שהוא רגיל הוא לא יירדם?

יוסי

09-10-2012 11:02
היי, תודה על תגובתך המהירה. לא הוא לא מתלונן על עייפות והוא באמת לא נראה עייף. אנחנו מקפידים לשלוח אותו (ואת אחותו בת ה-9 שאיתו בחדר) בשעה 20:00 לחדר כדי לקרוא ולהתארגן לשינה אבל הם משתעשעים להם ביצירות עד מאוחר 23:00 בערך ובשעה 06:00-06:30 הוא כבר על הרגליים או קורא ספר במיטה.ישנם מקרים שאני "מחייב" אותו להכנס למיטה ולישון אבל זה לא עוזר, הילד קורא בתחילה ספר ומיד אח"כ מפתח שיחה עם אחותו.

דני גיל

11-10-2012 02:30
קודם כל.. ילד בן 10 וילדה בת 9 זו סיטואציה שמוכרת לי מקרוב :)
מבחינתי זו שאלה מאתגרת כי בתפיסה שלי כאשר לכולם טוב אז הכל טוב. כלומר שאם הילדים נכנסים למיטה בשמונה ומעסיקים את עצמם באופן עצמאי לגמרי (הם לא תלויים בכם ולא מציקים לכם), הם נהנים ואתם נהנים, בבוקר הם קמים באופן עצמאי בלי שום בעיה, במהלך היום הם לא עייפים. לכאורה מושלם! למה לגעת?

הדבר היחידי שאני שואל את עצמי הוא האם יש משהו שיוצר מעגל שלילי סביב נושא השינה על רקע שעת ההירדמות המאוחרת. כי יכול להיות שבגלל שהוא נרדם מאוחר משהו באיכות השינה נפגע ולכן הוא מתעורר מוקדם. יכול גם להיות שסימני העייפות שלו במהלך היום מופיעים בצורות שונות כמו קשיי ריכוז, אי שקט וכדומה, ולא בצורה הנפוצה יותר שכולנו מכירים ומצפים לראות על ילד עייף.

לכן מעניין אותי לדעת עד כמה היה ניסיון מצידכם ההורים לדרוש מהם באסרטיביות להימנע מכל פעילות מעוררת. כלומר שלקרוא אפשר, ולחשוב מחשבות אפשר, לשוחח זה עם זו אפשר רק לרבע-חצי שעה הראשונה אבל לא יותר מכך. ודאי לא לעסוק בעבודות יצירה.

כלומר שהמקום הנכון לשים את הגבול הוא היכן שאנחנו יכולים לשים אותו: אנחנו לא יכולים לידרוש ממנו לישון, אבל אנחנו כן יכולים לדרוש ממנו שלא יקום אלינו לסלון. ואנחנו כן יכולים לדרוש ממנו שימנע מעבודות יצירה. מה דעתך?

יוסי

11-10-2012 20:22
מה דעתי? כנראה שאתה צודק כי באמת כולם נהנים והם לא מפריעים לנו בסלון. אבל: א. הילד עצבני במשך היום.
ב. יש לו קשיי ריכוז ולמידה.
ג. אני חושש שההתפתחות הגופנית שלו תיפגע.
אתה גם צודק לגבי הגבולות ואנחנו דורשים שלאחר זמן מסויים יכנסו למיטה עם ספר. לא תמיד זה קורה מפני שהם כל כך נהנים ביחד ומֵפְרִים האחת את השני שחבל לי לעצור את זה.
אציין שהילדה מרשה לעצמה לישון עד שעות מאוחרות בחופשים ובשבתות אבל הוא קם כל כך מוקדם כאילו שהוא לא רוצה שהעולם ימשיך בלעדיו

דני גיל

12-10-2012 02:13
יוסי.. ה- א,ב,ג שציינת הן סיבות מספיק טובות להתערב במה שקורה שם. ומרגע שקיבלת את ההחלטה תהיה שלם עם עצמך ונחוש להכתיב להם מה אפשר לעשות בחדר עם הכניסה לשינה ומה לא. אין צורך להיאבק במקום הזה ולאבד את הסבלנות. רק לקחת בחשבון שניים-שלושה ערבים ראשונים שבהם אתה מגויס לעניין ומתפנה להפגין נוכחות ונחישות.

אתה מציב את הגבול כמו שנכון להציב גבול: עם תחושה פנימית כזאת של... ככה החלטתי וככה יהיה! ומכיוון שכך אתה לא כועס ולא יוצא מדעתך אבל אתה עקבי ונחוש להבטיח שמה שאתה רוצה שיקרה אכן יקרה. אשמח להרחיב בעניין ככל שיהיה צורך..

יוסי

12-10-2012 15:12
אתה נהדר! אעדכן אותך בהמשך

דני גיל

13-10-2012 01:06
תודה-תודה... אשמח להתעדכן :)