היי רעות,
לכל התנהגות יש גורמים ומניעים אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים לעסוק בכך. החשוב הוא כיצד אנחנו מגיבים, כהורים וכמחנכים, ותגובה נכונה במקרה הזה היא כל תגובה שתסייע לילדה להתאים את עצמה לעולם ולא את העולם לילדה.

הילדה כועסת? שתכעס. בוכה? שתבכה. מתלוננת? שתתלונן.

אתם (צוות הגן) לעומת זאת לא כועסים ולא מתלוננים. אתם ממשיכים "לתסכל" אותה בלי למצמץ, כלומר ממשיכים בהתנהלות השגרתית והמוכרת בגן בלי לעשות לה הנחות ומניחים לה לפרוק את הכעס. בכך אתם מעניקים לה סביבה בטוחה להתמודדות עם תסכולים וזה הדבר הראשון שהילדה הזאת צריכה.

תודה דני,

ואיך עליי לתדרך את ההורים שמספרים על אותה הבעיה בבית?

...לא יודע. כלומר לא הייתי מנסה להדריך לפני שהייתי מנסה להתעניין ולבדוק מה קורה שם. הם משתפים אותך?

כן הם משתפים, לאמא קשה עם זה במיוחד, היא בחודש תשיעי ועומדת ללדת, והילדה אומרת שלא תיתן שום דבר לתינוקת.

רעות.. נראה לי שהמקסימום שאת יכולה לעשות הוא להפנות את ההורים לקבל הדרכה.