התנהגות בגן

אורלי


היי, הילדה בת שלוש בגן עירייה עם ילדים יותר גדולים. היא בין הקטנים בגן, מאוד חכמה, אוהבת להשתתף בפעילויות. בגן הילדים אוהבים אותה ( אני רואה את הכימיה שאני איתה), הגננות אוהבות שיהא עובדת משתפת פעולה.

כמה דברים: היא רוצה להשתתף בכל פעילות גם אם מחלקים לקבוצות או יש תחנות היא רוצה לקבוע מתי ולאן תלך ואם לא מתאים לה היא לא הולכת או בועטת במשהו,
הייתה תקופה שאמרה לי שמישהו הרביץ לה או שפך עליה חולות אז אמרתי לה שתחזיר ואז ילד יראה שזה לא נעים ולא יעשה יותר והיא עשתה לה תקדים היתה עושה משהו ורצה לגננת שתשמור עליה.

כל יום היא באה עם סיפור הילד הזה עקץ אותה והילדה השניה שפכה עליה חול והיא אומרת לי תבואי לגן תגידי לו אויואוי.
ואני מנסה רק להקשיב ולא להגיב אבל כל פעם יש לה סיפור או דברים שקרו לפני כמה חודשים הסברתי לה שתפה לגננת או שלא תשחק עם הילד ברגע שהוא עושה משהו שלא טוב לה אבל אני לא יודעת מה היא לוקחת ומה היא מפרשת לפי איך שבא לה.

גם הסברתי לה שבגן הגננת ונסיעת קובעות וגם אם לא מתאים לה אין מה לעשות היא יכולה לדבר אבל לא לזרוק דברים או להגיב בעצבים כי השבוע היא אמרה לי שהגננת שמרה לה על סיכה והייתה ילדה עם שיער על הפנים אז הגננת שמה תביעה שלה בראש של הילדה והיא לא הסכימה אז היא הלכה ומשכה לה מהראש.

בקיצור מה עושים מצד אחד אני לא רוצה להיות הסנגור שלה ושתתמודד לבד וגם שיהיה לה דעות אבל שתבין שיש מי שהו שקובע כי בבית היא לא תעשה מה שבא לה ככה

דני גיל

16-01-2013 02:03
היי אורלי,
את לא צריכה להיות סנגור שלה ואת גם לא צריכה להתאמץ להסביר, לשכנע, לתת עצות וכו'. אם היא מתלוננת על ילדים שמפריעים לה באיזושהי צורה תמליצי לה בקצרה להתרחק מהם. תוכן ההמלצה לא ממש חשוב פה. חשובה הדרך:

אם את ממליצה לה קצר ולעניין, בלי להיות מעורבת רגשית, אפילו בנימה אגבית כזאת, סביר שהיא תזנח את עמדת הקורבן, תקבל אחריות על עצמה ותתמודד עם מה שצריך להתמודד.

כאשר היא מפסיקה לשתף פעולה עם פעילויות בגן בגלל שלא נעשו בדיוק כרצונה תוכלי לשאול אותה:

"אבל מה... היה לך שווה להפסיק בגלל זה לשחק?"

ככלל.. כל עצה או המלצה אפשר להפוך לשאלה והיתרון שבשאלה הוא תשומת הלב והקשב שהיא מושכת אליה, היא מרחיקה התנגדויות ומעוררת שיח פנימי כן (כנות).