היי נדיה, תודה רבה על הדברים. אני ממש שמח לדעת שאנשים נכנסים וקוראים באמת. לשאלתך, אני מציע את הדבר הבא:
ראשית, תני לנסיכה שלך למצות את הסקרנות. הפיתוי, כפי שאת אומרת, חזק ממנה בשלב זה ולכן מוטב לאפשר לה לגלות את מה שהיא כל-כך רוצה לגלות; מלאי יחד איתה מים בקערה ותני לה לשחק. כמה זמן? כמה שהיא רוצה. כמה פעמים? כמה שהיא רוצה.

שנית, בואי נהפוך את הסיטואציה למשחק; כל פעם שתהילה תתקרב לפינת הכלב, גשי אליה, הרימי אותה גבוה בשמחה, והנחיתי את ה"אוירון" היכן שתחליטי.
האם בכך את מעודדת אותה לחזור על אותה פעולה? כן. בהחלט כן. עד מתי? עד שהיא תשתעמם ותבחר במשחק אחר. עוד לא ראית תינוק/ילד מתמיד באותו משחק כל היום. מה שכן ראיתי זה ילדים ש"עושים דווקא" להורים שלהם כל היום ולפעמים, אפילו כל החיים.

והיה אם תהילה תבכה, כי תעדיף את ה"משחק" שבחרה בו מלכתחילה על פני המשחק שבחרת בו את עבורה, והיה אם תבכה כי קערת המים של הכלב, מעניינת יותר מקערת המים שהכנת לה את לצורך המשחק, אז תהילה תבכה ואנחנו כהורים נתעלם וגם בכך, נמשיך לבנות אמון.

את כותבת:
"רוב הפעמים אני פשוט אתן לה צעצוע אחר לשחק איתו, השאלה היא, אם זה לא עושה יותר נזק מתועלת, כי הרי אני בעצם מחליטה בשבילה לשחק במשהו אחר, לא?"
ממש לא. בעניין הזה אפשר להירגע: את לא יכולה, גם אם תרצי, להחליט עבורה במה לשחק. במילים אחרות, אם היא נענית לאלטרנטיבה שאת מציעה לה, זה מצויין.

בהצלחה לכם נדיה ותודה על השיתוף. אשמח להתעדכן.

תודה על התשובה.
אני בהחלט אנסה את העניין עם האווירון, מה שאתה אומר בעצם (אם הבנתי נכון) זה לא להרים את קערות הכלבים אלה פשוט להפוך אותם למשחק נכון?

קערת מים משלה, כבר ניסיתי היא שופכת את כל המים על הריצפה ומתעצבנת עליי, אין לי בעיה עם מים על הרצפה (בקיץ עשינו יום אחד מהסלון ארגז חול, אז מה זה קצת מים.

היא פשוט לא רוצה לשחק בקערת מים משלה, אז ננסה את האווירון , אני בטוחה שהיא תתלהב... אני אעדכן אותך.

אגב נדיה, אם היית יכולה להרים את קערות הכלבים למקום שאינו נגיש לה, זה יכל היה להיות פתרון מצוין אבל אני מניח שבאופן קבוע אינך יכולה לעשות כן.
מצד שני, במצבים שבהם אינך פנויה ל"משחקים" שלה, זה יכול להיות פתרון זמני מצוין. בהצלחה :)