הסתגלות לגן בפעם הראשונה

עירית


הי דני,
הבן שלי בן שנה ו-7 חודשים, ביולי הוא נכנס לגן בפעם הראשונה, עד כה היה עם מטפלת. המנהלת אמרה לי שכבר מהיום הראשון שאני אשאיר אותו שם לבד לכמה שעות, בלי להיות איתו שם כלל, כי היא טוענת שכך זה לא יעזור להסתגלות שלו כי זה לא יהיה שונה בכלום משום טיול אחר שלנו שאני איתו שם, אלא הוא צריך להתמודד והם יעזרו לו. האמת שאני לא כ"כ רגועה בעניין, זה מרגיש לי כמו לנטוש אותו פשוט לבוא ולהשאיר אותו במקום זר עם אנשים זרים. אני יודעת שיש גנים שההורים נמצאים עם הילדים למס' שעות ובהדרגה מצמצמים את הזמן שהיה בגן ונותנים לילדים להיות גם לבד, אבל לא מהתחלה- מה דעתך?

דני גיל

01-04-2013 01:34
היי עירית,
אני לגמרי מבין אותך ו... לגמרי מסכים עם הגננת בעניין הזה,
הנוכחות שלך בגן רק תקשה עליו את ההסתגלות,
היא גם תקשה עלייך ועל הצוות,
מה שכן,
טוב לעשות את זה בהדרגה, כלומר להתחיל ביום-יומיים ראשונים קצרים מהרגיל ואחר-כך לעבור לימים מלאים. או.. למשל, אם הוא אמור לישון שם צהריים אז להמתין עם השינה לשבוע השני שלו בגן.
בהצלחה ו.. מזל טוב :)

עירית

02-04-2013 18:23
הי דני,
זה בדיוק מה שהמנהלת הציעה- אז בעצם פשוט לבוא, לתת לו נשיקה וללכת ישר על היום הראשון? גם אם הוא בוכה?

דני גיל

02-04-2013 19:40
..כן, הוא יבכה בכל מקרה ותצפי לכך. הרגע הזה שאת נפרדת ממנו בעודו בוכה, ואת ממשיכה לשמוע את הצרחות שלו גם כשאת מתרחקת ויוצאת מהגן, הוא רגע לא קל, לכל ההורים. וההצעה שלי לך היא לעצור לרגע בדיוק ברגע המאתגר הזה ולשאול את עצמך:

רגע.. למה אני בעצם כל-כך דואגת?
וממה אני כל-כך מפחדת?
מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לו?

עירית

03-04-2013 01:06
וכשאני אענה לעצמי... מה אמור לקרות? :)

דני גיל

03-04-2013 02:18
.. תגידי לי את,
תדמייני שאת נפרדת ממנו והוא בוכה, ותופס לך בבגדים, וצורח. את מעבירה אותו לידי הגננת, שולחת לו נשיקה באוויר ויוצאת מהגן. והוא כמובן ממשיך לבכות ולצרוח, בכי קורע לב.

עכשיו את בחוץ,
מה לדעתך עלול לקרות?
את רוצה ללכת לעבודה או לעניינים שלך ומתקשה לעשות את זה כי את מפחדת ש _______

עירית

03-04-2013 02:30
שיהיה לו קשה להתמודד, שלא ינחמו אותו כמו שצריך

דני גיל

03-04-2013 02:44
נכון, יהיה לו קשה להתמודד. ומה לדעתך יקרה כאשר יהיה לו קשה להתמודד?

את גם כותבת שאולי לא ינחמו אותו כמו שצריך, כלומר שאת חוששת שהצוות לא יהיה שם בשבילו ברגעיו הקשים שהרי... תפקידו של הצוות הוא לאו דווקא לנחם. ולפחות בעניין הזה את יכולה להסיר דאגה כי קושי של ילד חדש בגן הוא קושי לכל הגן ובמיוחד לצוות, הם לא יזניחו אותו.

עירית

03-04-2013 16:28
אני חושבת כשיהיה לו קשה להתמודד הוא ימצא דרך להתגבר, אך לי בתור אמא קשה לחשוב שיכאב לו אפילו לרגע

דני גיל

04-04-2013 02:12
לגמרי מובן,
אבל כמו שכתבת - כשיהיה לו קשה הוא ימצא דרך להתגבר, (ו... אני מוסיף) להתמודד, לגלות שהוא יכול להתמודד, לחוות הצלחה, להרוויח את עצמאותו, וכו'.

טל

22-03-2016 16:45
היי. התינוק שלי בן 9 חודשים ונכנס לגן בפעם הראשונה. עד עכשיו היה רק עם הסבתות בבית.. בשבוע הראשון הוא היה רק כמה שעות וחזר הביתה ושבוע לאחר מכן כבר התחלנו ימים יותר ארוכים. עברו כבר שבועיים והילד עדיין צורח כל הזמן בגן. הגננות אומרות שהוא כל הזמן רוצה רק ידיים. אמנם הוא אוכל אבל שאר הזמן אומרות שבוכה. אני עדיין משתדלת לאסוף אותו מהגן יותר מוקדם מהרגיל.
האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לו להסתגל? כואב לי הלב עליו ואני כבר אובדת עצות..

דני גיל

23-03-2016 01:10
איזו מסגרת זו? משפחתון? מעון? קבוצה קטנה? גדולה? גילאים?

קארין

05-09-2016 15:24
היי הילה שלי בת 10 חודשים ונכנסה לגן פעם ראשונה..
מאז שהיא נולדה היא רק איתי וקשה לה מאוד להסתגל לגן..
הייתי איתה כמה שעות בשלושה ימים הראשונים ושהשארתי אותה הגננת קראה לי לבוא כי קשהלה ביום השני שהשארתי אותה קראו לי כי היא לא אוכלת באתי לשם ואצלי היא אכלה .. אני שואלת האם זה נורמלי ומה אפשר לעשות כדי להקל עליה בהסתגלות?

דני גיל

05-09-2016 22:37
היי קארין,
ממליץ לך לשלב אותה בהדרגה. דברי עם הגננת ותחליטו יחד על תקופת הסתגלות שבה היא מגיעה לגן בבוקר, נפרדת ממך, ומסיימת משמעותית מוקדם יותר. נניח בשבוע הקרוב את מגיעה לקחת אותה מהגן בשעה 11:00. מה דעתך?

לילך

08-09-2016 02:28
היי דני, הילד שלי בן שנה ושבעה חודשים. הכנסתי אותו לגן בפעם הראשונה. עד הגן הוא היה בבית משולב משפחה ואיתי.
ההסתגלות קשה לו מאוד, לא רוצה להיפרד בכלל. ניסינו כמה ימים הגננת החזירה אותי מוקדם מהתכנון בגלל שקשה לו.
ההתנהגות שלו בבית השתנתה לגמרי, הוא בחרדת נטישה מטורפת , לא זז ממני , מתעורר בלילה בבכי מטורף וצורח אמא. בקיצור קורע לב.
היום כבר התחיל להגיד שהוא לא רוצה בכלל ללכת לגן. רציתי לעשות לו חוויה מתקנת אז היום נשארתי איתו עד 10:30 ולקחתי אותו איתי הביתה.
מכאן אני לא יודעת איך להמשיך.. המטרה שלי היא שיעבור לו בכיף ולא שתהיה טראומה.
מה ההמלצה?

דני גיל

09-09-2016 21:29
לא תהיה לא טראומה גם אם הוא עובר ויעבור כמה ימים לא קלים.

היי לילך,
היה לי קל יותר להציע לך את מה שמיד אציע לך לו היית פונה אליי מוקדם יותר, לפני ההתנסויות עד כה, מצד שני - אף פעם לא מאוחר לעשות את הדבר הנכון. והצעתי היא כזאת:

קחי לך כמה ימים להיות נוכחת בגן, יומיים עד שבוע, במשך שעתיים, כאשר את מגיעה איתו ועוזבת איתו, ובמשך השעתיים האלה את משתלבת בנוף של הגן. כלומר את לא מעסיקה אותו ולא משחקת איתו אלא נמצאת שם כמי שנהנית, למען עצמך, כאילו הגעת לחברה הביתה והוא הגיע איתך, ולכן: מותר לו להשתעמם, מותר לו לא למצוא את עצמו, מותר לו להידבק לך לרגליים. החשוב הוא שהפוקוס לא יהיה עליו, לא לצפות ממנו לכלום, לא לנסות להרחיק ממך ולא לנסות לשלב אותו. חשוב גם לרתום לחשיבה הזו את צוות הגן. את מצדך נמצאת שם כחברה של הגננת והסייעות, את יכולה לעזור להן, את יכולה לצאת החוצה לחצר לשוחח עם חברה בטלפון, את יכולה מה שאת רוצה. ואת "כאן כדי להישאר", כלומר שככה את נראית.

אחרי היומיים הללו, או השלושה או החמישה, אפשר יהיה להתקדם ליום מלא או ליום קצר ללא נוכחותך.

נוי

16-11-2017 11:38
הי דני הילדה שלי. ת שנה וארבע ולפני שבועיים הכנסתי אותה לגן בפעם הראשונה. מאז שהיא נולדה לעולם לא עזבתי אותה לבד עם בייביסיטר רק אני אבא שלה והסביים.
ההתאקלמות שלה בגן מאוד מאוד קשה , אנחנו מגיעות לכאן אני יושבת איתה חצי שעה והולכת ואז מתחילה סצינה של בכי ללא הפסקה עד שהגננת קוראת לי להגיע לקחת אותה. התאבון שלה נעלם היא כמעט ולא אוכלת לי וגם בגן לא מוכנה לאכול ובבית היא לא מוכנה לעזוב אותי לרגע,. ניסינו יומיים שאבא שלה יקח אותה לגן ונהי פרד ממנה יביים הראשון זה הלך טוב היא בעתה קצת אבל היה שינוי משמעותי אבל ביום השני שוב פעם היה קשה מאוד.
הגננת כבר התחילה לרמוז לנו שאולי היא לא מוכנה למסגרת עדיין אבל אנחנו חושבים שאין יותר מוכנה ממנה היא ילדה מאוד חברותית ועצמאית ואנחנו נורא מתפלאים על ההתנהגות הזאת שלה. והגננת גם אמרה לנו שניתן לזה עוד צ’אנס כי היא לא רוצה שזה יפריע לפעילות הגן.
מה עליי לעשות בשביל לעזור לילדה שלי להיתאקלם אני ממש מרגישה שהיא סובלת ולא וטוב לה.

דני גיל

18-11-2017 23:50
היי נוי,
את מתארת מצב מאוד הגיוני שכן במשך שנה וארבעה חודשים היא היתה אתכם ורק אתכם - גרעין המשפחה הקרוב ביותר. במצב כזה הכניסה לגן חשוב מאוד שתהיה מדורגת. ראי תשובתי ללילך ואם עולות שאלות במהלך הניסיונות של הימים הקרובים מוזמנת לעדכן ולשתף. בהצלחה!

מעיין

01-05-2019 02:21
הי הבת שלי בת חצי שנה ומחר ניכנסת למשפחתון בפכם הראשונה.איך אני יעזור לך להתאקלם הכי טוב?להישאר איתה טיפה?לא להשאר?איך להפרד?מה עושים?

דני גיל

01-05-2019 22:43
בגיל הזה ההמלצה שלי לבקר במשפחתון למשך שעה בשעות הפעילות, לאפשר לה לחוות ולחוש את המקום, להכיר. לא לנסות לשלב ולא לנסות שום דבר מאולץ. את שותה קפה והיא עושה מה שהיא רוצה גם אם היא רק צמודה אלייך. אם היא רק צמודה אלייך נחזור על זה גם ביום שלמחרת או יום נוסף אחר. לאחר מכן הייתי מכניס אותה למשפחתון ונפרד ממנה מיד. ביום הזה אולי הייתי מגיע לקחת אותה מוקדם יותר. בכל מקרה אני גם מאוד ממליץ לך להתייעץ עם מנהלת המשפחתון ולפעול עמה בשיתוף פעולה והקשבה הדדית.

לנה

03-09-2019 17:52
שלום.
התאומים בני שנה ו8 חוד. עד היום היו בבית עם סבתא.
נכנסו לגן ב1 לספטמבר
ההסתגלות קשה גם לי וגם לילדים
ביום הראשון הייתי איתם במשך שעתיים והלכתי יחד איתם הביתה. ביום השני היה ניסיון להשאיר אותם לשעה.היה פחות או יותר בסדר. אל ביום השלישי, היום, היה נורא קשה. שניהם לא הפסיקו לבכות במשך שעתיים. היו בהיסטריה. התקשרו אלי מהגן לבוא לאסוף אותם. כאשר באתי, אחד שכב על הרצפה בוכה והשני עמד לידו וגם כן בכה
מה היית ממליץ לעשות בשלב זה? להמשיך לנסות להשאיר אותם וללכת? או להישאר איתם כל יום שעה שעתיים עד שיתרגלו למקום?

דני גיל

03-09-2019 23:55
היי לנה, להכניס תינוק בגיל חצי שנה למסגרת אכן קל יותר לכולם. ההצעה שלי לקחת לפחות יומיים חופש מהעבודה ולבלות איתם בגן במשך שעתיים כל יום, כאשר את נמצאת שם בלי להיות עסוקה בהם, גם אם הם נדבקים אלייך ואוחזים במכנסייך. תתכנני מראש מה את עושה ובמה את מעסיקה את עצמך כך שיאפשר לך לשהות בגן מספיק זמן ולמקד את תשומת הלב בעניינייך.