היי דניאלה,
אז קודם כל טוב שאתם מנסים למנוע תשומת לב סביב ענייני האוכל, זה טוב לבתכם שאוהבת לאכול ועסוקה בכך הרבה וזה טוב לאח שלה שבקושי אוכל. האם העובדה שהבן אוכל מעט מושכת את תשומת הלב אליו? וגורמת לה להתייחס לאוכל בצורה כזאת שתחזיר את תשומת הלב אליה?

אולי, לא כל כך נראה לי אבל זה גם לא ממש משנה כי כך או כך התגובות היעילות שלכם תהיינה אותן תגובות. אין ספק שיש משהו שמושך אותה סביב נושא האוכל, לא ברור לי האם המניע פיזי או רגשי, בכל מקרה אני חושב שתעשו נכון אם תעשו הפרדה בין התופעה "אכילה אובססיבית" לבין התופעה "התנהגות לא יפה": לחטוף מיד כשמגישים את האוכל, "לאכול עם העין", להעמיס הרבה בצלחת, לחטוף מאח שלה, בכלל... לקחת מצלחת אחרת.

אל תאפשרו לה!

תהיו שם במלוא נוכחותכם בכל המקומות המועדים לפורענות ואל תאפשרו לה לעשות תזוזות בכיוון הלא נכון. היא בת 4 המתוקה שלכם וזה לא צריך להיות קשוח/קשה/מאיים. להיפך, אתם שם בשבילה כדי ללוות אותה וללמד אותה וזה יצליח ככל שתעשו את זה מקרוב ולא בשלט רחוק. ואפשר לעשות את זה בכיף ועם הומור (שהוא תוצאה של שמחה ולא של ניסיונות מתחנפים לקבל שיתוף פעולה) וכלל שמירה על גבולות לא צריכה להיות משימה מעיקה.

את כותבת שהיא מעמיסה בצלחת הרבה מעבר לכמות שהיא אוכלת, ואם כך, אל תאפשרו לה. קצר ולעניין בלי להתעסק בזה במקרה והיא מתנגדת בדרכה. את הכמויות אל תגבילו. תשתדלו לשמור על ארוחות קבועות ולא לעסוק באוכל בין הארוחות, במידה כמובן. אם אתם עם חברים והיא חשופה לחטיפים וכל מיני אטרקציות אז שתיהנה מהחיים כל עוד היא עומדת בכללי התנהגות מקובלים. כלומר שהפוקוס יהיה תמיד על ההתנהגות ולא על האכילה.