היי אורית,

לשם שינוי אתחיל הפעם בפרקטיקה. ב- "מה עושים?". אז ככה:

1. אח שלך מפסיק לעבוד קשה בחיזוריו אחרי הילד שלו.
2. אח שלך מפסיק "לקחת את זה אישית" וההסבר בהמשך יעזור לו לעשות את זה.
3. בשלב זה (התחלה של שינוי) רצוי שבן הזוג ימשיך לקחת על עצמו את כל המצבים המורכבים-רגשיים, כמו למשל ללוות לשינה. אלה המצבים המועדים לפורענות בהם הילד זקוק למקסימום ביטחון ואנחנו לא רוצים שהילד יראה באחיך כמי ש"חוסם" לו את מקור הביטחון - "אביו המועדף". עם זאת, במצבים הפחות עדינים, זמן אמבטיה למשל, לתת לאחיך להתבטא. זה אומר שבן הזוג צריך להיות נוכח בבית (נניח בסלון) ולתת לאחיך גיבוי מלא מעצם זה שהוא לא ניגש להתערב שם כאשר הילד צורח. זמן איכות של אחיך לבד עם הילד גם הוא טוב, אבל כדי להתקדם, חשוב לאט-לאט ליזום זמן איכות שכזה כאשר בן הזוג נוכח בסביבה, וכאשר הילד רואה אותו "מאשר" ומשחרר, ובכך מעביר לילד את המסר ש: 1. סומך עליך! 2. סומך על אביך - בן-זוגי!

________

אורית, פעוט בן שנתיים יבקש את הדמות שמספקת לו את הביטחון שהוא זקוק לו, אם בגלל שזו הדמות המוכרת יותר או אם בגלל שזו הדמות היותר רגישה/מבינה וכ'. הסיפור הזה על הילד שמטופל בעיקר על ידי האמא, זוכה עמה להיכרות הדדית קרובה, היא שמספקת לו את הביטחון בסיפוק הצרכים הרגשיים שלו, והוא מעדיף אותה על פני האבא שחוזר בשעות מאוחרות מהעבודה, הוא סיפור כל כך מוכר. וכשאנחנו מסתכלים על הסיפור הזה בתוך התבנית המוכרת והנפוצה - אמא ואבא שמגדלים ילדים - קל לנו לקבל אותו כדרך הטבע. לעומת זאת, כאשר המדובר הוא באבא ואבא כנראה שקשה לנו "ליהנות" מהסטיגמות שאנחנו שבויים בהן כי אנחנו לא מצפים מאף אחד מהם להיות הורה מועדף. אבל - ברגע שאנחנו מבינים שתופעת ההורה המועדף היא לא רק תוצאה של סטיגמות אלא של מנגנונים פסיכולוגים תקינים לחלוטין אז זה מסייע לנו להבין ולקבל הרבה "תופעות" לא ברורות, למשל את המקרה הזה.

בשורה התחתונה החשוב הוא שאחיך יביט בחיוך בבחירות של הבן שלו, לא להתרגש, לא לפצות/לרצות/לקנות מתנות כי אני (האבא) המתנה, לא לחזר ולהתחנף, לא לשאול כל הזמן: "אתה רוצה...?", "אולי אתה רוצה את זה?". ככלל, לא "לשבור את הראש" בניסיונות להבין מה הילד רוצה, בניסיונות לבדוק כל שתי שניות האם אני הורה טוב, לא להסס להפעיל סמכות ולהציב גבולות, להשתחרר מכל הפחדים וליהנות מהחיים. עם הילד שלי.

מודה לך מאוד, מעבירה לו תשובתך..

אני מצטטת אותך:״הסיפור הזה על הילד שמטופל בעיקר על ידי האמא, זוכה עמה להיכרות הדדית קרובה, היא שמספקת לו את הביטחון בסיפוק הצרכים הרגשיים שלו, והוא מעדיף אותה על פני האבא שחוזר בשעות מאוחרות מהעבודה, הוא סיפור כל כך מוכר.״ אז איך יתכן שהוא מעדיף את אבא? אגב, את אב הוא פוגש רק בבקרים לזמן קצר/לעיתים לוקח אותו לגן.

הציטוט הזה מתאר תופעה מוכרת אבל כמובן שיש תופעות מוכרות נוספות. למשל זה:
http://superdaddy.co.il/index.php?id=614#nav