היי טל,
מתוקים הילדים שלכם :)
אהבתי גם שהקטנצ'יק "לוקח אחריות" והולך לבד לחדר. העונש לא עובד? נכון. כי היום אנחנו לא יודעים להעניש. וטוב שכך!

אני מניח שהקטן מציק לגדול כי הוא מעוניין בתשומת הלב שלו, וזו דרכו להשיג אותה. הגדול מצידו מגיב בבגרות יוצאת דופן וחשוב שתראו לו שאתם רואים ומעריכים את התגובות שלו. דברו איתו (עם הגדול) ותציעו לו את הפרשנות שלכם למעשיו של אחיו הקטן כמי שמעוניין בקרבה ובתשומת לב. ככל שהגדול יבין שזו המוטיבציה של הקטן גדלים הסיכויים שהוא יגיב בהכלה ולא רק בהימנעות. אם זה לא יבוא לו טבעי תוכלו לעזור לו ולהציע לו:

"אתה יודע מה אתה יכול לעשות? כל פעם שהוא מציק לך תדגדג אותו. תראה איך הוא ישמח.."

לקטן שלכם תציעו דרך לתקשר עם הגדול בלי הפרובוקציות הללו. למשל, כאשר הוא מציק לאחיו גשו אליו כדי למנוע ממנו להמשיך ולהציק, אבל תוסיפו הדגמה מילולית שמשקפת את ה"בקשה" שלו. נניח אם לגדול קוראים "יובל" אז תגידו בקול רם:

"יובלי... תשחק איתי"
"יובלי... תשחק גם איתי"
"יובלי.. אני אוהב אותך אם לא איכפת לך" (הומור תמיד טוב).

ככלל, ככל שתראו אותו חיובי הוא יבחר להתנהג בצורה חיובית. למעשה יש פה מסר גם לקטן וגם לגדול. לקטן: אתה בוחר בדרך לא יעילה אבל זה לא הופך אותך לילד רע. הכל בסדר והנה לך החלופה היעילה. המסר לגדול: אתה מחוזר על ידי אחיך הקטן, הוא זקוק לך ואוהב אותך.

מעבר לכך, אל תמהרו לפתור לבכור שלכם את העניינים עם הקטן. הוא "מלשין" כי אתם מספקים לו את הפתרונות. תמתינו ותנו לו להתמודד, תגידו לו שאתם סומכים עליו שהוא ידע להסתדר. בדיוק היום התפרסם בוואיינט טור מעניין של הפסיכולוג חיים עמית שמדבר על "עקרון ההשהייה". הטור נקרא: "הילד מבקש עזרה? חכו רגע לפני שאתם ניגשים לעזור" - מומלץ!

מדהים איך כולנו באותה סירה. אנסה את ההמלצות שלך נשמעות טובות. נראה אם יעזור.. מקווה..

איצע פשוטה. פשוט שהגדול יעשה עצמו כאילו הוא ניפגע. ויעשה עצמו כאילו הוא בוכה. וההורים יגידו לילד הקטן ללטף אותו