היי מירב,
הוא מפחד מהמים או מהשמפו?
מה הוא משיב אם אתם שואלים אותו:
"למה אתה מפחד מהמים?"
"מה יקרה אם המים יגעו לך בפנים?"

הוא מפחד מלהרגיש צריבה בעיניים , עקב זה הוא מפחד מכל מה שקשור לחפיפת ראש בין אם זה מים או שמפו, אבל זה ברמה של טראומה כולל צרחות והשתוללות רבתי.

קודם כל אני מציע לדבר איתו על כך כאשר הוא לא מתקלח. סביר להניח שהיה לו ניסיון רע באחת הפעמים שחפפתם לו והוא זוכר את זה. עבורו זו הדרך שלו לשמור על עצמו.

ההצעה שלי לכם היא לגשת לעניין בשני שלבים. מאחר ואתם בתוך איזשהו תהליך אולי תוכלו לדלג על השלב הראשון. בכל מקרה:

שלב 1 - "לדבר להיגיון" שלו בזמן שהוא בהיסטריה נראה לי מיותר. אבל בלילה, ככה לפני השינה, תשאלי אותו ממה בדיוק הוא מפחד, וכשהוא ישיב לך תשאלי אותו אם קרה פעם שהוא הרגיש ככה (הכאב בעיניים), ואז תוכלי לנצל את ההזדמנות להבנה ואמפתיה: תגידי לו שעכשיו את ממש מבינה אם ככה למה הוא כל כך מפחד, וזה טבעי ומובן.

בשלב השני של השיחה את אומרת לו שיש פתרונות למצבים כאלה, ועכשיו כולנו נקפיד להשתמש בהם.

שלב 2 - זמן האמבטיה - תחזיקי את הדוש ותכווני את המים לכיוון העורף שלו. לפני כן תבהירי לו שאת מתחילה באיזור הגב ולאט-לאט עולה למעלה. את עולה רק כאשר הוא אומר לך שאפשר. ושהוא יכול. את יכולה אפילו להראות לו קודם איך זה "עובד" על הרגליים.

כאשר את מגיעה לאיזור העורף שלו תשאלי אותו אם עכשיו הוא מרגיש ששורפות לו העיניים. תחזקי אותו על הנכונות שלו לשתף פעולה, ועל האומץ. לאט-לאט תעלי עוד קצת ותבקשי ממנו שיניח את ראשו לאחור. אל תגיעי בכלל בחפיפה הראשונה של הניסיונות הללו לאיזור הקדמי של הראש. תמנעי מצב כזה שהמים יגעו לו במצח.

כל זמן שהוא מתנגד שתתקדמי תשאלי אותו מדוע. והאם כאב לו משהו. תסבירי לו שאתם צריכים להמשיך ואת ממתינה עד שהוא יהיה מוכן. אם הוא בוחר להתעכב זמן רב תני לו את הזמן. תמלאי לו קצת מים באמבטיה ותני לו לשחק, אפילו תתפני לעניינייך. כאשר הוא יבקש לצאת תגידי לו שזה רעיון מצוין אבל לפני כן אתם צריכים לסיים במה שהתחלתם (הורים, תעשו בדיוק ככה גם בעניין צחצוח השיניים). עד שהוא יבחר לשתף פעולה. את - לא מתעצבנת ולא מאבדת את הסבלנות. הוא - שיכעס כמה שהוא רוצה אבל מהאמבטיה הוא לא יוצא.

הכי חשוב - למקרה שהוא מתנגד ברמה כזאת שאת לא יכולה בכלל לתקשר איתו יהיה עלייך לרסן אותו. באסרטיביות. תסגרי את ברז המים, תחזיקי אותו, תחבקי אותו, תגידי לו "אני כאן" ו... ממה אתה מפחד?

העניין הוא שאת תובעת ממנו לקבל תשובה, ולא מבקשת. אם הוא יגיד לך משהו על המים והעיניים תגידי לו שאין כרגע מים ואם כך... למה הבכי? מירב, כשאת שואלת אותו "למה אם כך אתה בוכה?" תשאלי בטון של שאלה ולא בטון של טענה. אבל... את מתעקשת ודורשת לקבל תשובה.

ככה את עושה כל פעם שאת מתקדמת והוא מתנגד. בכך את בעצם גורמת לו להביט במציאות כפי שהיא ולא כפי שהיא נתפסת בגלל זיכרון שנמצא לו אי שם בראש.

אחרי ערב אחד או שניים שבהם הצלחתם לחפוף חצי ראש, בעדינות, הכי רחוק מהעיניים, אפילו רק עם מים, תתקדמו הלאה. בהמשך תוכלי גם להראות לו את השיטה שלך לשטוף את הפנים עם מלא מים בלי שישרפו לך העיניים. תדגימי לו על עצמך, איך את עוצמת את העיניים ואחרי זה פותחת אותן. בהצלחה..