היי ברכה,
נתחיל בשאלת השאלות:

"האם לדבר איתה על זה או שאין צורך כיוון שאין לה שליטה על זה?"

ולדעתי, אם אין לה שליטה על זה הרי שמיותר לדבר איתה ואם יש לה שליטה על זה קל וחומר שמיותר לדבר איתה על זה. דיבורים לא יעזרו כאן. אני גם חושב שכמה שפחות התייחסות לעניין תהיה טובה לענייננו ולפיכך זה דווקא טוב שהיא לא מתעוררת ולא מעירה אותך. בבוקר תתקתקי את החלפת הבגדים בצורה עניינית: הרעיון הוא למנוע תשומת לב (שלילית וחיובית) לעניין החלפת הבגדים כדי שלא יהיה לה מה להרוויח שם.

מה שכן, בבקרים שבהם היא מתעוררת יבשה תשמחי בשמחתה, תגידי לה:

"אוי.. איזה יופי שקמת יבשה!"

בלי "כל הכבוד" וכל זה. פשוט תשמחי בשמחתה ותני לה - דווקא ברגעים האלה - את מלוא נוכחותך.

תודה על התשובה המהירה. בלילה שאני קמה ואני מגלה שהיא רטובה אני מחליפה לה. אז בבוקר היא יבשה. שאלתי היא למה זה קרה דווקא עכשיו? אחרי כמעט חצי שנה שהיא קמה כל בוקר יבשה. האם עליי לדאוג? האם יש משהו שאני כן יכולה לעשות מלבד לשמוח בשמחתה שהיא קמה יבשה?

לדאוג ממה? אם ההרטבה בלילה מלווה בסימפטומים נוספים שהופיעו ככה פתאום אז כדאי לפנות לרופא משפחה, אבל אם את מוטרדת רק משום שהיא חזרה להרטיב ולא ברורה לך הסיבה, אז לדעתי אפשר להירגע ולעשות את הדברים שתמיד נכונים עבור הילד, תהא הסיבה למעשיו אשר תהא.

לענייננו זה, להתעלם מתוצאה שלילית (במקרה זה "הרטבה") ולהאיר את הזרקורים שלנו על תוצאות חיוביות (במקרה זה כאשר היא קמה יבשה). זוהי בעקרון הדרך הנכונה והיא נכונה עבור כל הסיבות שאני יכול לחשוב עליהן שעשויות להוביל להרטבה בלילה.

"האם יש משהו שאני כן יכולה לעשות מלבד לשמוח בשמחתה שהיא קמה יבשה?" כן! את יכולה להזמין אותה לשתות איתך שוקו בזמן שאת עם הקפה. במילים אחרות, "לשמוח בשמחתה" זה לא מעט. ולשמוח עוד יותר זה אפילו הרבה יותר :)

המון המון תודה