היי קרן,

יש בדברים שלך תיאור של מצב כללי ויש את השאלה הספציפית בעניין שעות הערב המתסכלות. מיד אשיב לך על השאלה הזאת אבל לפני כן הייתי רוצה להתייחס למצב הכללי, לקושי היומיומי ולעובדה שאת נכנסת למיטה כל ערב ובוכה.

מדי יום אני פוגש הורים שמתמודדים בדיוק עם הקשיים שאת מתארת ואני מזהה שני דברים:

1. השינוי אפשרי. אני מתכוון לשינוי הגדול והמשמעותי שאת מייחלת לו - "מן הקצה אל הקצה".

2. השינוי לא אפשרי ב"זבנג וגמרנו". הוא לא ניתן לעיכול בפגישה אחת, קל וחומר לא בתכתובת אחת בפורום הזה או בפורום אחר.

לכן הדבר הראשון שחשוב לי שתדעי את וידעו הורים רבים ש"נמצאים" כאן אתנו: אם כך פני הדברים גשו להדרכת הורים! הדרכת הורים פרטנית שבה תוכלו לתת כבוד לתמונה המורכבת והייחודית לכם. את מוזמנת לפרטים נוספים בעמוד הדרכת הורים: http://www.superdaddy.info/page-about ובלי קשר גם להמשיך ולהתייעץ כאן בפורום.

את כותבת: "ניסיתי כל פעם משהו אחר למשך מספר ימים וכלום לא עובד!". ואפשר להבין מדוע כלום לא עובד שכן ההורות שלנו אפקטיבית כאשר אנחנו עקביים, וכדי להיות עקביים עלינו להתמיד בדפוס פעולה אחד לפרק זמן ארוך, ולא להחליפו מיד כאשר לא מצליח לנו. עם זאת, בשלב זה את מגששת באפלה ומובן למה זה קורה לך.

ככל שילדים מתרחקים מגיל 3 כלפי מעלה הסמכות הפיזית הופכת פחות יעילה ולעתים בלתי אפשרית. כלומר שבגיל 7 לא נגרור אותו או אותה לאמבטיה. מה כן נוכל לעשות? נוכל לעשות ככה שלא יהיה כדאי לה שלא לשתף פעולה. זו צריכה להיות המחשבה עם ילדים בגיל שבע.

ראשית, אם היא צריכה שתלווי אותה באמבטיה - ולא משנה מה הסיבה - זה מעולה לענייננו. את מקבלת כאן קלף חזק ותשתמשי בו. במצב הזה תעשי נכון אם תציעי לה את נוכחותך גם בלי שהיא תבקש, ותראי לה שאת רוצה להיות שם איתה, לשוחח איתה ולצחוק איתה ובעיקר להרגיש יחד.

שנית, לא הייתי רוצה בכלל שהיא תראה אותך מתאמצת כדי שהיא תיכנס לאמבטיה. ואל תתאמצי באמת. גם אל תשני את סדר היום לשם כך, כלומר שאם היא לא נכנסת להתקלח אז היא נכנסת למיטה, בלי להתקלח.

את כותבת שברגעי הקונפליקט היא מתלוננת על חוסר האהבה שהיא מקבלת מכם ואם כך היא עושה סימן שהיא מרגישה שמשהו שם מצליח לה, כלומר נוגע לכם בנקודות הרגישות. לכן שימו לב שאתם לא פועלים מתוך רגשי אשם וניסיונות לפצות ולרצות.

כאשר ילדים מסירים אחריות באופן כזה ובנוסף מלאים בטענות כלפי ההורים שלהם אני תמיד ממליץ על הדבר הבא:

לשבת עם הילדים ליד המיטה בערב ולשאול אותם איך היה היום, מה הפריע להם, ומה היו רוצים שיהיה אחרת. את שואלת את בתך: "מה את רוצה שיקרה מחר - או אפילו - איך את רוצה שאנהג איתך מחר כדי שלא נחזור על מה שקרה היום?". השאלה הזאת היא פתח טוב לשיחה איכותית שבה היא תאלץ לקחת על עצמה אחריות.

תודה:)