היי גל,
באופן עקרוני לא נראה לי נכון שהורים יעבדו קשה בניהול פשוט של סדר יום. כלומר שאם כדי להלביש אותה את צריכה: לשתף אותה במה עושים, לשיר איתה שירים, אולי גם לספר סיפורים, כל אלה יכולים להיות יפים כל זמן שהם נמצאים שם למען הכיף ההדדי ולא מתוך מטרה להצליח ב"משימה". כלומר לא טוב שהם יהיו תנאי להצלחה.

הדרך לעשות את זה כפי שאת רוצה - נעים ונחמד ללא מלחמות - היא להקפיד מלכתחילה על אכיפה אסרטיבית שמבהירה לילד מראש שאין פה בחירה וכלום לא פתוח למשא ומתן. כאשר את מתחילה ככה את לא צריכה בכלל להגיע למצבים של כעס, גם כאשר היא מתנגדת ובוכה.

הכעס מיותר ולמעשה, מה שבסופו של דבר מצליח לך שם הוא לא הכעס אלא הנחישות שבאה יחד איתו. עם זאת, אל תשקיעי מאמצים יתרים לעצור את הכעס הזה ואל תרגישי אשמה כאשר הוא משתחרר לך. זה טבעי והגיוני והכי חשוב לך כאמא סמכותית לשדר לילדה שלך שאת פועלת מתוך מקום משוחרר וטבעי, ולא מתוך רגשי אשם ומאמצים כבירים להימנע מטעויות.

מה שכן הייתי בודק במקרה הזה הוא את ה"בקשה" הסמויה שלה שהרי את מתארת ילדה שמשתפת פעולה באופן כללי ויכול להיות שבקשתה לגיטימית ואת יכולה לאפשר לה כמה דקות לשחק על המיטה ללא בגדים. נכון, לא בחורף הקר אבל בימים חמים הרי שאין עם כך בעיה. והיא, בגילה הצעיר, הרי לא תגיד לך: "אמא תשמעי, אני ממש רוצה כמה דקות על המיטה בלי בגדים ואחרי זה נתלבש. אפשר אמא?". ולכן לפני שאנחנו רצים לחשוב במושגים של סמכות ושמירה על גבולות כדאי להפנות קשב לבקשות הסמויות של ילדינו. אפילו בימים אלה שהחורף כבר כאן, אם היא רוצה להישאר עם המגבת עליה והיא נהנית מזה אני לא רואה סיבה למנוע ממנה את התענוג, ואפילו הייתי קונה לה חלוק רחצה כזה שתהנה ותתחמם איתו מחוץ לאמבטיה.

כהורים אנחנו הרבה פעמים מתישים עצמנו במחשבות מה לעשות עם הילדים ואיך להעביר איתם זמן איכות, כאשר הרבה פעמים התשובות נמצאות אצל הילדים.

... אגב תכתובת בנושא דומה -
http://www.superdaddy.info/index.php?id=139#nav