אמא
רינת
דני שלום,
אני רוצה קודם כל להודות לך על הפורום הזה. התשובות המדויקות שלך פותרות לי הרבה דילמות שאני נתקלת בהם מדי יום עם ילדיי. יש לי שני ילדים, בת שנתיים וילד בן 4 וקצת. השאלה שלי לגבי בני הבכור שלאחרונה קורא לי בשמי ולא מוכן לקרוא לי "אמא". הוא ילד מקסים והיחסים בינינו טובים באופן כללי.
אני מתלבטת כיצד לנהוג במצבים האלה. האם להתעלם ולחכות שיעבור או.... (???). אני מרגישה עם זה לא טוב ואפילו מבוכה מסוימת כאשר אנחנו נמצאים עם חברים ומשפחה. מעניין אותי לשמוע את דעתך בעניין. תודה מראש!
דני גיל
07-12-2013 02:21
היי רינת,
תודה על הפתיח!
אין שום ספק שזו תקופה שתחלוף לה אבל אני ממש לא חושב שאת צריכה להתעלם. בהיכרותי את המצבים האלה אני תמיד חש - אינטואיטיבית - שהילד פונה לאמא שלו בשמה דווקא מתוך ציפייה לראות אותה מתקנת אותו ו"נלחמת" על המעמד "אמא". לכן ההתעלמות לא טובה כאן.
הוא יגיד לך "רינת..." ואת תעצרי אותו ותגידי לו "אמא". כמה פעמים? כמה שצריך. לא בדרך של מאבק אלא בדרך ההומור והמשחק.
תודה על הפתיח!
אין שום ספק שזו תקופה שתחלוף לה אבל אני ממש לא חושב שאת צריכה להתעלם. בהיכרותי את המצבים האלה אני תמיד חש - אינטואיטיבית - שהילד פונה לאמא שלו בשמה דווקא מתוך ציפייה לראות אותה מתקנת אותו ו"נלחמת" על המעמד "אמא". לכן ההתעלמות לא טובה כאן.
הוא יגיד לך "רינת..." ואת תעצרי אותו ותגידי לו "אמא". כמה פעמים? כמה שצריך. לא בדרך של מאבק אלא בדרך ההומור והמשחק.
רינת
07-12-2013 17:25
סבבה :-)
תודה!!!
תודה!!!
