יחסים בין משפחה

חסוי


שלום דני. אני רוצה לפתוח בפרגון גדול על תשובתך הענייניות ועל דעתך המקצועית והמועילה שאתה תמיד מספק. ראשית תודה רבה:-). יש לי שאלה בנושא היחסים במשפחה
בני עוד מעט בן שלוש וכמובן מתכננים לחגוג לו חגיגה משפחתית ביתית כמו שאנחנו אוהבים. אבא שלי כמו כן הסבא של הילד אף פעם לא היה נלהב מאירועים משפחתיים בין אם קטנים ובין אם גדולים וכל יום הולדת באופן קבוע הוא מצהיר שהוא לא בא. (אגב זה קורה גם באירועים משמעותיים יותר של חתונה ובריתות גם שלנו כילדים שלו) וכשהוא בא לרוב הוא יושב עם פרצוף חמוץ וממש מעכיר את האווירה. שאלתי היא האם להתעקש כמו תמיד שיבוא ליום הולדת הקרוב כי זה חשוב לבני שלא ירגיש פגוע מכך שסבא שלו לא בא? מצד שני ממש משפיל אותי להתחנן שיבוא. זה גם מאוד פוגע שאני צריכה לבקש יתר על המידה שיבוא.. מה דעתך? להמשיך להתעקש או להזמין פעם אחת ולשמור על כבודי? מה בעצם יותר חשוב. לשמור על כבודי או להלחם למען תחושת בני? מה אתה היית עושה? תודה מראש..

דני גיל

09-01-2014 01:53
... אז קודם כל תודה על הדברים. אני לא חושב שאת מורידה מכבודך כאשר את מנסה להביא את אבא שלך לחגוג אתכם, אבל בלי קשר הניסיון הזה נראה לי מיותר. למה לך? למה לך לרצות שאבא שלך יגיע לאירוע שהוא לא נהנה בו?

מידת האכזבה של הילד שלך - הנכד שלו - תלויה בעיקר בתיווך שלך: אם הוא רואה אותך "נלחמת" בשבילו כדי שסבא יגיע לאירוע, התוצאה אכן תהיה מאוד מאכזבת כאשר הוא ימצא שסבא מחליט לא להגיע. אבל אם הוא יראה אותך מקבלת את הבחירות של סבא - ואפילו מקבלת בחיוך ובאהבה - ככה גם הוא יקבל אותן.

תחגגו, תיהנו, תשמרו לסבא עוגה, תאהבו את הבחירה שלו, כי רק ככה אתם מעבירים לילד את התחושה שההיעדרות של סבא אינה דרמטית ואינה קשורה למושגים כמו אהבה, כבוד, אכפתיות. ומכיוון שכך - אין מקום לאכזבה. זה טוב לילד שלך, לאבא שלך, לדעתי בעיקר לך.

חסוי

10-01-2014 02:10
שלום דני אתה צודק בהחלט.. כרגיל התשובות מאוד חכמות ויעילות. אני בינתיים גם הגעתי לתובנה עצמית לעזוב את זה.. להציע פעם אחת וגמרנו. העיקר שיש לילד הורים קלילים יותר:-):-)