היי מירה,
את כותבת ש"אתם לא מצליחים להגיע איתה להסכמה כמעט בשום נושא", אבל לא נכון שזו תהיה הציפייה שלכם ממנה (לקבל את הסכמתה) וגם לא נכון שזו תהיה הציפייה שלכם מעצמכם (להצליח לקבל את הסכמתה). היא עדיין לא בת 3 הקטנה שלכם ואתם בונים את הסמכות שלכם בין היתר במקומות האלה שבהם אתם מחליטים א' והיא רוצה ב':

אם בגן השעשועים אתם מבקשים ממנה להפסיק לשחק עם המים בברזייה אז הדבר הנכון הוא לגשת אליה, ולמנוע ממנה (פיזית) לעשות את זה. הניסיונות להסביר לה או לשכנע אותה הם בדיוק הניסיונות לקבל את ההסכמה שלה, ולא נכון שתיקחו על עצמכם את התפקיד הזה.

גם בבוקר, כאשר אתם מתארגנים לגן, תבדקו אם אתם לא עסוקים במלל מיותר שהיא בכלל לא שומעת, ותחזקו את המעשים. נניח שמה רומי, אז את אומרת לה, בסדר הזה:

- רומי בואי להתלבש..
- את רוצה לבוא אליי או שאני אבוא אלייך? (בנימה של שאלה ולא בנימה מאיימת).
- בסדר אני באה.

ואז את מלבישה אותה. עם או בלי שיתוף הפעולה שלה. ככל שהיא תשתף פעולה יהיה לה נעים וככל שהיא לא תשתף פעולה יהיה לה פחות נעים. למחרת תינתן לה שוב אפשרות הבחירה והיא תהיה קשובה יותר למילים שלך. כי היא יודעת שהם מגובים במעשים.

לעניין הביישנות מילדים שהיא לא מכירה - נראה לי לגמרי אופייני לגיל ולשלב ההתפתחותי.

מאמר רלוונטי - http://www.superdaddy.info/articles-10