לא כל-כך הבנתי;
ההתנהגות האגרסיבית באה לידי ביטוי רק בהקשר לישיבה מול המחשב?
כמה זמן ביום היא יושבת מול המחשב?
לאיזו מטרה?
עבור מי היא מתבקשת לפנות את המחשב?
תוכלי להוסיף פרטים?

ההתנהגות הזאת מוחצנת כשהיא ליד המחשב. היא נמצאת הרבה, אוהבת לראות כמעט מלאכים ונמצאת בפורום שלהם. יש אצלינו תורנות בין כולם, לכל אחד מוקצב זמן, כשמגיע הזמן שלה לפנות, היא הופכת ממש לבן אדם אחר, עונה לא יפה, מתחצפת, אפילו אפשר להגיד, נהיית אגרסיבית.

יש פה שתי שאלות:
1. איך מציבים גבול.
2. מהו הגבול שעליו אנחנו מבקשים לשמור.

- התשובה לשאלה הראשונה פשוטה למדי במובן הזה, שזה לא משנה לצורך העניין אם היא מסרבת לפנות את המחשב או מסרבת לצאת מהמקלחת. כאן אני רוצה להציע לך לראות באגרסיביות שלה את הבעיה שלה ולא שלך, לא לכעוס ולא לנקוט בפעולות של התחשבנות וענישה, לאכוף את הסמכות קצר ולעניין ולנצל את הרגעים השלווים, כדי לבקש ממנה להציע פתרון בעצמה לבעיה.
את אומרת לה בעצם:
"תשמעי, טוב לי איתך וכיף לי איתך, הכעסים סביב המחשב נראים לי ממש מיותרים, אני אשמח אם תציעי לי את בעצמך פתרון לפי הבנתך כי אני מבינה שהזמן מול המחשב מאוד חשוב לך".

אמירה כזאת שלך תאלץ אותה לקחת אחריות ולראות גם את הצד שני.
מתי זה לא יהיה אפקטיבי? זה לא יעבוד לנו ברגע שביקשנו בעצם למנוע ממנה משהו שהוא בסדר עדיפויות מאוד גבוה עבורה. וזה מעביר אותנו לשאלה השניה – "מהו הגבול שעליו אנחנו מבקשים לשמור".

כי תראי, אנחנו יכולים לאהוב את זה ואנחנו יכולים לא לאהוב את זה אבל הדבר הזה שאת קוראת לו "מחשב", עבור בתך הוא חיי חברה, נעורים, ריגושים. פעם היינו נפגשים למטה בחצר. הנוער של היום מקיים את הפגישות שלו בפייסבוק ובפורומים של "כמעט מלאכים". ולכן, מה שלך נראה כמו "הרבה זמן", עבורה הוא המעט שבמעט ובכל הזמן הזה היא בסה"כ הספיקה לכתוב נושא חדש בפורום וכעת היא ממתינה לתגובה. כדי שהיא לא תרגיש את ההרגשה הזאת שכל-כך אופיינית לבני נוער וכפי שאת כותבת "מרגישה שכל העולם נגדה" ושאף אחד לא מבין אותה, אני חושב שכדאי לעשות את הבירור הזה ולהתגמש בהתאם.
מה דעתך למשל לקנות לה מחשב נייד?

תודה לך סופר דדי, ההצעה שלך עבדה. היא בעצמה אמרה לי שקשה לה עם זה והיא מבקשת שאתן לה התראה 10 דקות לפני ואז 5 דקות לפני שוב.
תודה לך סופר דדי.

... תודה על העדכון, דני.