היי נטלה,
אני מציע שתכיני לך סל דמיוני כזה שלתוכו תכניסי כללי אסור-מותר בצורה מחושבת. על רקע מאבקי כוח יומיומיים ומתמשכים הייתי מציע לך להכניס לתוך הסל הזה רק את האיסורים המתחייבים, הקשורים בניהול סדר יום, אלה שאי אפשר בלעדיהם:

אי אפשר שהילד לא יתלבש בבוקר, נכון? נכון. ומשום כך נכניס לסל שלנו את האיסור להתנגד להתארגנות הבוקר.

אי אפשר שהילד יגיע מהגן ולא ישטוף ידיים, נכון? אז זהו ש... לא נכון. את תמשיכי לתפקד והחיים ימשיכו להתנהל כרגיל גם אם הילד לא יקפיד על כללי ניקיון "לפי הספר". אלה המקומות בהם את יכולה לגלות גמישות, לתת לו למשל מגבון שינקה באמצעותו את ידיו, והנה הכנסנו לתוך הסל שלנו כלל "מותר" אחד. תחשבי על עוד "מותרים" כאלה ותכניסי לסל. בעודך חושבת על מה שמותר ומה שאסור תשאלי את עצמך: מה יקרה אם אסכים? ומה יקרה אם לא אסכים? איפה שאת רואה שההסכמות שלך לא פוגעות בניהול אורח חיים שפוי כנראה שכדאי להסכים על כך מראש.

הרעיון הוא לחזק את הסמכות שלך: במקומות שבהם את אומרת "לא!" ובמקומות שבהם את אומרת "כן!". כי אנחנו רוצים שה"כן" שלך יהיה "כן" סמכותי ולא נגרר. מאמר חשוב בעניין זה נקרא "הסמכות לומר כן" ואת מוזמנת - http://www.superdaddy.info/articles-33.

שימי לב גם ל-6 הכללים שתיארתי בתכתובת - http://www.superdaddy.info/index.php?id=433#nav
ולמאמר הבא: http://www.superdaddy.info/articles-35

אל תוותרי על אף אחד מהקישורים הללו. זה מידע שמאוד יעזור לך.

לגבי המריבות ביניהם: כאשר זה מגיע לאלימות תפרידי בגופך, אל תנסי להיות שם כשוטרת או שופטת או מגשרת, תסמכי על הקטן שלך שהוא ילמד להסתדר כשחוטפים לו, כלומר, אל "תקפצי" לפתור לו כל מצוקה. זה באופן כללי. לעניין הצעצוע התורן שהם תמיד רבים עליו אל תהססי לקחת להם אותו. הם יעברו הלאה וילמדו שאין להם שם רווח. בהצלחה!

דני, שלום
קודם כל תודה על התיחסותך המיוחדת ומלמדת....
ביקרתי בהרבה פורומים, אין הרבה אנשי מקצוע שמתייחסים ועונים בצורה שכזו....
תודה על המלצותך.....
בטוחה שיחזור עם שאלות נוספות...:)
נטלה

תודה-תודה :)
מוזמנת תמיד..

דני, שלום
חזרתי אליך עם עוד שאלה:
תופעה שחוזרת על עצמה כל ערב - התנהגותו של הבן הגדול שלי, בן ה-3 אחרי המקלחת משתנה לחלוטין.... הוא מתחיל להשתולל ברמה בלתי מובנת.. (לפחות לי), לא מוכן להתלבש, לא מוכן להירגע, צוחק לי בפנים, מדליק את אחיו הקטן, שכמובן גם הוא מצטרף לחגיגה ואז שניהם קופצים, משתוללים, צוחקים ולא שומעים לבקשותיי / דרישותיי להפסיק... איך עליי להתנהג? איך אפשר לגרום להם להקשיב???

אל תחשבי איך לגרום להם להקשיב ואל תצפי לשיתוף הפעולה שלהם. "תדברי" איתם במעשים ולא במילים. מה את רוצה שיקרה? שהילד יתלבש? גשי אליו עם הבגדים ותלבישי אותו. הוא לא יכול לקפוץ ולהשתולל כשאת מלבישה אותו. הוא יכול אמנם לנסות אבל אז חווית ההלבשה לא תהיה נעימה. לו.

אם הוא צוחק לך בפנים כפי שאת מתארת קחי את אחיו הקטן ותצרי הפרדה ביניהם, באופן כזה שהקטן יקבל את תשומת הלב שלך והגדול, במופגן, יקבל יחס מתעלם. כשהוא יבקש הסבר בדרכו (יחפש תשומת לב) תעדכני אותו קצר ולעניין שאת לא מוכנה להתנהגות הזאת ותמשיכי למקד את תשומת הלב באחיו או בעניין אחר.

מרגע זה תדרשי ואל תבקשי, תרשי לעצמך להיות פחות נחמדה, מרתיעה, מעשית: אם הוא למשל משתולל תקדימי את עיתוי הכניסה למיטות. ואל תציגי את זה כעונש. באופן כללי לילדים טוב יהיה להכיר את המשוואה לפיה:

- ילד "רע" מקבל אמא "רעה" -

אמא "רעה" היא אמא פחות נחמדה, פחות חיונית, דורשת ולא מבקשת, פחות מדברת ולא מתחנפת.

הקישור הבא ייקח אותך לתכתובת העוסקת בהירדמות ושינה אבל אני ממליץ לך לקרוא את התגובה השניה שלי שם, שמסבירה מהו "דו שיח לא מילולי" - http://www.superdaddy.info/index.php?id=404#nav

המון תודה....
אתחיל ליישם את הצעתך כבר היום בערב!!!!
בתקווה שאחזיק מעמד.....:)


נטלה