שינה של בת תשעה חודשים

שני


שלום דני,
אשמח לשמוע את דעתך על הנושא הבא: בתנו בת תשעה חודשים, ישנה מאז גיל חצי שנה בחדר שלה. למדה בשלב מוקדם יחסית להירדם עצמאית והייתה מסוגלת לישון ברצף כמה שעות טובות עד שהייתה מתעוררת לאכול. בדרך כלל החצי השני של הלילה היה מאופיין בשינה פחות רצופה וטובה אבל בסך הכול ידעה להירדם לבד ולעבור בין מחזורי שינה בעצמה. בחודשיים האחרונים ישנה רגרסיה משמעותית- אחרי חיסון רוטה שלישי (הייתה רגרסיה גם אחרי המנה השנייה אבל חזרה לעצמה אחרי שלושה שבועות). התינוקת בוכה כשאנחנו מנסים להשכיב אותה במיטתה לאחר טקס שינה. לא מוכנה לעתים אפילו להיכנס לחדרה וצורחת. אנחנו מחזירים אותה לסלון, שמים אותה בנדנדה ומחכים שתרדם שם, ואז מעבירים אותה חזרה למיטתה. אבל ברוב המקרים היא תתעורר מהר מאוד, תצרח והכול חוזר חלילה. פה אולי כדאי לציין שמאז שהייתה פצפונת אני נוהגת לישון איתה את שנת הבוקר שינה משותפת על הספה בסלון. כעת נדמה שזו הדרך היחידה בה היא מוכנה להירדם (מעדיפה את זה על הנדנדה) ורק כך יכולה לישון כמה שעות רצוף. אלא שלעתים גם כך עושה רושם שקשה לה להירדם-היא מאוד פעילה- זוחלת נעמדת ומתהפכת במקום לישון. (אציין שבשבועות האחרונים עשתה קפיצת התפתחות מאוד גדולה). מה לעשות? הלילות והערבים שלנו הם סיוט... אשמח להכוונה

דני גיל

08-04-2014 00:41
היי שני,
גיל שנה הוא שלב התפתחותי מעניין: מצד אחד, המעבר מסימביוזה לעצמאות, ומצד שני, החרדה במימוש העצמאות - חרדת נטישה. האתגר שלנו כהורים לתינוקות שהופכים לפעוטות (גיל שנה פלוס מינוס) הוא להיענות לשני הצרכים הללו גם יחד, ובכך לספק לילד מספיק ביטחון על מנת להשתחרר ולממש את עצמאותו.

את כותבת שהיא מאוד פעילה, זוחלת, נעמדת, מתהפכת, את מציינת שבשבועות האחרונים את מזהה קפיצה התפתחותית משמעותית, אני מניח שהקושי שלה אכן קשור לשלב ההתפתחותי ולא לחיסון שקיבלה. בכל מקרה ההצעה שלי היא שתסדרו לכם (ההורים) פינה נוחה למנוחה בחדרה ותנו לה להירדם איך שנוח לה. בשלב זה. כלומר שאם היא רוצה יחד איתך תני לה אותך אבל בחדר שלה. אחרי שהיא נרדמת תניחי אותה במיטתה. היא מתעוררת - קחי אותה שוב אלייך. מה שכן, אחרי שהיא נרדמת תמשיכי ללטף את ראשה בזמן שהיא במיטה ואל תעזבי מיד.

משך זמן ההירדמות חשוב שתהי את עסוקה במשהו שמזיז ממנה את תשומת הלב. נניח, שיחה עם חברה בטלפון, צפייה בטלוויזיה, עבודה עם מחשב נייד. כלומר שאת מלטפת ומחבקת אותה, תמיד שומרת על מגע ידך, אבל את תשומת הלב את שמה במקום אחר.

שני

10-04-2014 17:35
אני מודה לך מאוד, דני, על התגובה המהירה. אני חייבת להודות שאני מקבלת את עצתך בשמחה ובלב כל כך הרבה יותר שקט ובוטח מאשר כל אותן דןקטרינות המעודדות להניח לתינוק לבכות דקות ארוכות.

דני גיל

16-04-2014 03:06
תודה גם לך... בהצלחה!