ילד מקלל

אנה


הי דני,
עשיתי קודם חיפוש אצלך בנושא וזה עזר לי אך המקרה שלי מעט שונה ולכן בכול זאת כותבת:
הבן האמצעי שלי בן 5.5 למד כול מיני קללות (לא רק אידיוט אלא גם בן ז.. ו כוס...א..).
הוא נהנה לומר את זה ומקלל את אחיו הגדול (בן 8) וגם בגן משתמש בזה לילדים או למטפלות (אך לא לגננת הקבועה). פרט נוסף הוא כשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה או שמשהו לא לרוחו, הוא מייד צועק ובוכה ואומר לי דברים כמו "אמא מחורבנת" , " אמא מעצבנת" " אני שונא אותך וכו.
שאלתי היא כיצד לנהוג איתו בעיניין? יש האומרים להתעלם ואז יפסיק. יש האומרים לומר בנחישות כי ארשה דיבור כזה בבית- תקופה ניסיתי מזה ותקופה מזה... לא ממש עבד.
חשוב לציין גם כי הוא החל טיפול בתנועה (משהו רגשי שעוד לא "עלינו מה"- גם בכלל ובעיקר לפני עלייה לכיתה א.
מה דעתך? כיצד עלי להגיב כשמדבר בחוצפה אלי ואף מרביץ לי וכיצד להגיב כשאחיו הגדול "מלשין" ואומר לי שהוא קילל אותו "בן..." או משהו חריף אחר?
תודה :-(

דני גיל

06-07-2014 23:43
היי אנה,
אין קהל - אין הצגה. אבל זה לא מסתיים בזה. כשהילד שלך מדבר אלייך בצורה כזאת אני ממליץ לך: 1. להפנות את תשומת הלב ל"מקום" אחר. נניח לאח שלו. 2. לשנות גישה, לא להיות נחמדה (מה שאת רגילה לבקש עכשיו את דורשת), לגרום לו בעצם להבין מהי "הדדיות". כמה זמן? כמה שצריך. כל היום. גם אם הוא ייכנס עם הכובד הזה למיטה.

לא שזה המצב הרצוי אבל הוא חייב לראות אותך נחושה, לא מתחנפת, לא "מחזרת", לא בורחת מכל מיני אי-נעימויות. מהבכור שלך תבקשי להתעלם, תאירי את תשומת לבו לכך שאחיו הצעיר רוצה בעצם להוציא אותו משלוותו והוא מצליח ככל ש... זה מצליח לו. ולכן שיתעלם. שלא ייתן לאחיו הצעיר להצליח במזימה.

המאמר "הורים אשמים" אולי יכול גם לעזור במשהו - http://www.superdaddy.info/articles-35

אנה

07-07-2014 11:56
תודה דני!
אפשר לומר שזה מה שאני עושה כרגע... לחידוד המצב ומה לעשות כאשר:
1. הוא לעיתים משחק עם עצמו ותוך כדי מקלל- מה לעשות?
2. מקלל את אחיו הגדול לידי- אז פה אני לא ה"נפגעת"- עדיין לא להיות נחמדה כי קילל את אחיו?
3. כשמקלל בפני או לא בפני חבר/ בן דוד- כיצד לנהוג?..
המון תודה,
אנה

דני גיל

08-07-2014 01:30
קחי את ההבנה העקרונית ותרגישי חופשי לפעול איך שמרגיש לך נכון, בין אם היא מסייעת לך יותר ובין אם פחות. אסור שתרגישי שאת פועלת תחת הנחיות, וכללי נכון/לא נכון, עם תחושה כזו שיש פתרון בדמות מתכון לכל סיטואציה ואת לא יודעת מהו. כי התחושה הזו מסרסת, וכשלעצמה גורמת לילדים לפרוץ גבולות.

שלושת המצבים שציינת הם לא באמת שלושה: לפעמים הוא מדבר לעצמו, לפעמים איתך, לפעמים עם אח שלו, אבל בתוך כל "סיטואציה" מוגדרת כזאת יש הרבה מאפיינים שחשובים לא פחות מהשאלה מי אמר למי. ואת, נמצאת שם הכי קרוב לילדים שלך, את ה"מומחית" ואת ה"יודעת". והביטחון הפנימי הזה הוא-הוא שמכתיר אותך כ"בעלת הבית" ומעניק לך את עמדת ההשפעה. גם כשאת עושה טעויות. מקווה שהייתי מובן ;)

אנה

08-07-2014 10:25
תודה דני!
מבינה לגמרי מה שאתה אומר. פשוט בלהט ה"עצבים" שלי כששומעת קללות ממנו- לעיתים טוב שיש א,ב, ג :-) אבל הבנתי למה אתה מתכוון. למעשה ההתרחקות ממנו לאחר מעשה עובדת! אתמול לא קילל :-)
שיהיה שבוע טוב,
אנה

דני גיל

08-07-2014 22:15
מעולה!