כניסה לפעוטון
שני
שלום,
התינוקת שלי בת שנה וחודשיים. עד כה הייתי איתה בבית (ללא מטפלת). לפני כחצי שנה רשמנו אותה, בעלי ואני, לפעוטון, על מנת שתשתלב שם בספטמבר, מתוך מחשבה שאז אחזור לעבודה, והנה הגיע הזמן ואני אמורה לשלוח אותה מחר ליום הראשון. יש לי מחשבות כפירה בנוגע לעניין - אני מרגישה שזה לא נורמלי שתינוקת קטנה כל כך "תבלה" המון שעות מחוץ לבית ורחוק מהוריה, ושבעצם נראה אותה ונהיה איתה רק אחר הצהרים למשך כמה שעות עד שהיא הולכת לישון. אני מרגישה שהיא עדיין צריכה את האהבה ותשומת הלב שלי משך כל היום. מצד שני, אני מותשת ושחוקה לחלוטין מהשנה שעברה עליי ורוצה מאוד לחזור לחיים מחוץ לבית (עבודה ולימודים וקצת זמן לעצמי). בנוסף לזה, נדמה לי שמשעמם לה איתי בבית והיא תשמח לגירויים שעשויה להציע לה מסגרת הפעוטון. אני מרגישה קרועה ותוהה האם קיימים מחקרים לגבי זמן "אידיאלי" או מומלץ לשלוח תינוק לפעוטון והאם גיל שנה וקצת זה לא מוקדם מידי?
דני גיל
02-09-2014 23:11ילדים קטנים זקוקים לנוכחות הפיזית והרגשית שלנו אבל הנוכחות הזאת לא נמדדת רק בכמות אלא בעיקר באיכות. כלומר, את יכולה להישאר איתה בבית עוד חצי שנה ואת יכולה לחזור לעבודה עכשיו, ודווקא האפשרות השניה היא זו שתאפשר לך "להיות שם" באמת. עם הילדה שלך. מעבר לכך, סביב גיל שנה התינוק הופך לפעוט (ולכן טוב לו להיות בפעוטון), אז הוא פוסע צעדים ראשונים והם הסימבול אם תרצי למעבר בין השלב הסימביוטי לשלב העצמאות, וכן, זה בדיוק הזמן לצאת ולגלות את העולם, להכיר חברים ולהיחשף לגירויים חדשים. כמה? שאלה טובה. לא רק בגיל שנה אלא גם הרבה אחר כך אני באופן אישי בעד "יום לימודים" קצר ולא ארוך אבל גם זה לא שחור ולבן, ולוקח את השאלה למקום פילוסופי ופחות פרקטי. הפרקטי הוא ההבנה שילד טוב הוא ילד שטוב לו והורים טובים הם הורים שטוב להם. והאיזון הזה - קדוש.
