חיתולים

עינת


היי דני,

הבת שלי בת שנה ועשרה חודשים פתאום משלשום מתעקשת שהיא לא רוצה חיתול. ממש בעקשנות דורשת תחתונים כמו אחיה הגדול, (אני רק רוצה לציין שבערב לפני האמבטיה היא כבר רגילה מזה כמה חודשים לשבת על הסיר ולרוב תמיד עושה פיפי) אז הסברתי לה שעכשיו היא עם תחתונים וכשיש לה פיפי נלך מהר לסיר כדי שלא יברח... בקטע הזה היא אומרת "לא רוצה שירותים, לא רוצה סיר" ניסינו במשך אחה"צ אחד בו לא עשתה פיפי כלל (רק לפני האמבטיה) ובוקר אחד שבו לא רצתה ללכת לסיר בבוקר ויותר מאוחר ברח לה. היא קראה לי והראתה לי את הפיפי שברח. כשאמרתי לה בואי נחליף ופעם הבאה תגידי לי ואקח אותך לשירותים. אז שוב היא אמרה "לא רוצה שירותים"
השאלה היא האם לזרום איתה כי היא באמת לא רוצה חיתול או שבכל זאת לשים לה ולהסביר לה את המשמעות של ללכת בלי חיתול...

דני גיל

03-09-2014 00:08
היי עינת,
המאמר הזה עוזר להרבה הורים בענייני גמילה ואני ממליץ לך לקרוא את כולו - http://www.superdaddy.info/articles-50

בין היתר תקראי שם על החשיבות של "לנסות גם בלי לעשות" כלומר שאת שיתוף הפעולה שלה אנחנו מקבלים כאשר היא מתיישבת ומנסה ולאו דווקא "עושה". לענייננו, אני חושב שטוב יהיה לנצל את המוטיבציה שהתעוררה בה ולהוריד את החיתול, ובנוסף להבהיר לה שאנחנו עושים דברים גם שאנחנו לא תמיד רוצים ולא תמיד "בא-לנו": מצחצחים שיניים, מתלבשים בבוקר, מתיישבים בסיר או בשירותים. אם יש פיפי הולכים לשירותים, אין צורך למהר, וגם אין צורך להגיד לה: "פעם הבאה תגידי לי". יתר הדברים במאמר "סודות הגמילה מחיתולים".

עינת

03-09-2014 14:07
קראתי, תודה
ננסה...
לעניין הסמכות ההורית של "לנסות גם בלי לעשות" זה בסדר בדברים כמו צחצוח שיניים או לבוש, אבל היות והיא באמת קטנה, איך אני יכולה לדרוש ממנה לשבת אם היא לא רוצה...
אני יכולה להרים אותה, להסיח את דעתה ולהלביש אותה גם אם היא מתנגדת, אבל במקרה הזה היא נדרשת לסוג של שיתוף פעולה, היא זו שצריכה לשבת על הסיר (גם אם לא עושה כלום).

דני גיל

04-09-2014 00:46
לכאורה אנחנו לא יכולים לדרוש כלום שכן הילדים תמיד יכולים להתנגד. איפה הילדים לא מתנגדים? איפה שאין לנו סימני שאלה. כי אז אנחנו נחושים.

אין לך סימני שאלה בעניין צחצוח השיניים ולכן, בסופו של דבר, אתם עושים את זה. הגמילה היא סיפור אחר: אפשר להיגמל עכשיו, אפשר לנסות בעוד חודש או בעוד חצי שנה. וככל שרבות האפשרויות מתרבים גם סימני השאלה, ואז אנחנו פחות נכונים להתגייס ולעשות "שם" עבודה.

לא טוב לו לתהליך להיות דרמטי וכוחני, אבל גם לא טוב שההבנה הזאת תמנע מההורים את עצם הניסיון. ובמסגרת הניסיון הזה את יכולה לדרוש ממנה לשתף פעולה באופן כזה שאת לא "עוברת הלאה" ואת לא משתפת פעולה עם הבקשות שלה עד שאת לא מקבלת את שיתוף הפעולה שלה. לא מדובר בעונש ואת לא מציגה את זה כעונש אלא באופן הבא: כפי שאנחנו לא יוצאים מהבית אם לא התלבשנו כך אנחנו לא מתיישבים לצפות בטלוויזיה אם לא עשינו מה שצריך.

עינת

07-09-2014 11:20
מובן :0)
תודה רבה