ילד בן 3.10

אריאל


שלום דני. בני בן 3.10 התחיל גן עירייה השנה. מגיל חצי שנה נמצא במסגרת גן פרטי. מאז שהילד נכנס לגן עירייה הוא התמודד עם התאקלמות לא קלה ולקח בערך חודש עד שנכנס לגן בשמחה. ההתמודדות הזו הביאה אותו להתנהגויות לא טובות בבית למשל להתחיל להרביץ, לקלל להתפרע ולא להקשיב. לאחרונה התופעה הזו נירגעה אך עדיין יש לו פעמים שהוא משתולל יותר מידי וקשה לי להרגיע אותו. אפילו אם הוא מתפרע משמחה עדיין הוא לוקח את זה כבר למקומות מוגזמים ואני לא יודעת איך לעצור בעדו. הגננת מספרת שבגדול הוא ילד נורא טוב בגן, ממושמע ויש לו חברים. אבל לאחרונה הוא מתחיל גם להתפרע בגן ולעלות על השלחנות או להרביץ לילדים. כמו כן הגננת סיפרה לי שהמעברים בגן קשים לו לדוגמא מעבר מחצר לפעילות ולהיפך. שאלתי היא איך אפשר לנסות להרגיע אותו בזמן שהוא מתפרע בבית או במקום אחר? לפעמים בעלי יורד איתו קצת למטה על מנת להירגע וזה עוזר בערך לשעה האם זוהי דרך נכונה? כמו כן איך אפשר לדעת מהן הסיבות שלו להתפרעויות בגן? אשמח לעזרה תודה מראש. אריאל.

דני גיל

15-12-2014 23:11
היי אריאל,
אל תשברי ת'ראש עם מה שקורה בגן כי את לא שם ואין לך את היכולת לעזור לו בהתמודדות הזאת. כן אני מאמין שהתמודדות נכונה שלכם בבית תשפיע גם על הסתגלותו לגן ולכן אנחנו מתמקדים בבית. בעניין הזה את מוזמנת יותר להתמקד ולתת לי דוגמאות כי תיארת תמונה כללית מדי.

אריאל

16-12-2014 18:52
הי גיל תודה על הענותך המהירה. מספר דוגמאות: הילד לפעמים "נתקף" המן אנרגיה של שמחה ומרץ וזה כיף לראות את זה. אבל הוא לוקח את זה למקום לא נעים כמו למשל להתפרע בבית, להעיף דברים ולהרביץ לאחותו. דוגמא שנייה לפעמים הילד לא מרוצה ממשו או שקיבל תשובה שלילית לבקשה מסויימת שלו הוא מתחיל ממש להתנהג לא יפה ולהתחיל לבעוט ולזרוק דברים. לפעמים אני עושה לו חיבור דב כדי שירגע אבל נידמה לי שאני מלהיטה אותו יותר ככה. דוגמא שלישית הוא לא מקשיב כשהוא כועס או שמתבקש להירגע שהוא משתולל ושה לי להשפיע עליו להירגע. אני גם קצת חסרת אונים כי כשאני כועסת וגוארת בו הוא צוחק לי בפנים וממשיך..

דני גיל

16-12-2014 23:39
אז ככה:
לגבי מה שמתחיל כפרץ של שמחה וממשיך לפרץ של השתוללות נטולת רסן אני מציע שתבהירי לו - לשמוח כן. להשתולל לא. ממש במילים האלה. בנוסף תראי איך את יכולה ליצור עבורו סביבה מעניינת ומזמינה. כמו למשל להכין איתך דברים במטבח, להיות איתך בכל מה שאת עושה. טוב יהיה אם תשתפי אותו בסדר היום שלך וקחי אותו לצידך כיד ימינך. אני מניח שאחותו צעירה ממנו ואם כך חשוב לחזק את מעמדו בבית כאח בוגר שזכאי וכשיר להיות שותף ולעשות דברים שאחותו עדיין לא יכולה. תתייעצי איתו, תחזקי אותו, תיהני מהזמן שלכם יחד. אנחנו יכולים לדבר עד מחר על סמכות וגבולות ולפעמים מספיק שתפעילי שואב אבק באמצע כל ההשתוללות הזאת, והוא יעצור הכל ויסתכל עלייך, יבקש להחליף אותך ויקבל את הסכמתך, תוך כדי תחזקי אותו על העזרה, תצחקו על משהו שקרה, והנה משהו באקלים הביתי משתנה והכל הופך פתאום לרגוע ומפויס. ולא אמרנו כלום על נחישות, גבולות, סמכות וכדומה. אם את פועלת כך אז מצוין.

החכמה עם ילדים היא ליצור את התנאים לאקלים חיובי מבלי שהם ירגישו שאנחנו פועלים לשם כך. ראי דוגמה בקישור - http://www.superdaddy.info/articles-25 תחת הכותרת "אז מה עושים?".

ולמרות הניסיונות שלנו למנוע את המשברים מראש מיותר לציין שלא תמיד נצליח ולכן כאשר הוא בועט וזורק דברים כאשר ההחלטות שלך לא עולות בקנה אחד עם הרצונות שלו, ההצעה שלי להימנע מלתת שם תשומת לב בדמות הנזיפות/התחשבנויות/צעקות, ולהחליף אותם בהתעלמות ו"מעבר הלאה". את שעוברת הלאה ומתמקדת באחותו או בעיסוקייך ולא נותנת לו תשומת לב במקומות הללו. איפה שאת לא יכולה (כי הוא פוגע בסביבתו או באחותו) את עוצרת אותו בגופך, כפי שציינת, אבל - לא את הכועסת. שהוא יכעס. המילים המלוות את המעשים במקרה הזה: "זה לא!". כלומר שתי מילים בלבד שנאמרות במנגינה אגבית.

כתבת קודם שלפעמים בעלך יורד איתו קצת למטה להירגע ושאלת אם זה בסדר. ובכן, זה בסדר כל עוד אין לכם פתרונות משוכללים יותר. והפתרונות המשוכללים תמיד נמצאים במסגרת המשפחתית, כאשר אנחנו נמצאים יחד, אוכלים יחד, מסדרים ומנקים את הבית יחד. אפשרי? לא רק שזה אפשרי אלא שזה הכי נכון והכי קל.

אריאל

17-12-2014 10:33
תודה רבה דני על תשומת ליבך ועל עצותייך אשמח ליישמן. שיהיה לך חג חנוכה שמח:-)