מתבכיין
גלית
בני בן השש בזמן האחרון מתסכל אותי ואינני כבר יודעת איך לשלוט במצב. כל פעם שהוא חוזר מבית הספר - זה יכול להתחיל עוד ביציאה מהרכב - מתחיל להתבכיין על כל דבר שקשה לו והוא לא יכול והוא עייף, זהו בכי יללות, מתיש ולא פוסק. כל דבר - ישר יללות.
אנחנו חוזרים הביתה עם אחותו בת הארבע, בדרך כלל מסיעה אותו הביתה שכנתי ואני מביאה את הבנות שלנו. עוד מהרכב אני רואה אותו משתולל ומקפץ וצוחק בכל רם, גם באוטו הוא צוחק ומדבדח ומספר מה היה בבית הספר ומשוחח עם אחותו - 3 דקות עד שצריך לצאת מאוטו. ואז הוא נאנח : "אני עייף..." אני אומרת "כנראה היה לך יום ממש מעייף" ובסגנון, יוצאים למעלית - והוא ממשיך להגיד שקשה לו, קשה לו לעמוד ולהחזיק תיק ולהוריד נעליים אחר כך וכל, כל דבר. הוא נכנס למקלחת וכל שנייה קורא לי (בזמן שאני שוטפת לאחותו רגליים במקלחת השניה) ומתבכיין, שלמשל - המים נכנסו לו לעיניים או קר לו או שהוא עייף להתלבש. עד שאני פשוט מתפוצצת...
זה לא משנה אם הוא חוזר אחרי החוג או רגיל, אם הלך לשון ב7 או 8 או 9... לפעמים אני עוזרת לו למתקלח - אז הוא בוכה בשיעורי הבית. אני לא יכולה להתפנות לגמרי לטפל רק בצרכים שלו - יש גם ארוחת צהריים, את לאחותו וכו. דרך אגב אחר כך הוא יכול בקלות לשבת לצייר או להתעסק עם משהו או לשיר עם אחותו - עד שלא אבקש ממנו עוד משהו.
כל ערב מתהפך ונהרס. אני ממש לא יודעת כבר מה לעשות!
דני גיל
24-01-2015 17:30יש שתי דרכים לפרש בכי/תלונות של ילד:
1. הילד צריך עזרה.
2. הילד צריך גבול. ומהר!
ההמלצה שלי - לכי על פרשנות 2:
אל תתקשרי עם יללות, אם הוא רוצה משהו שיבקש, שילמד אודות ההבדל בין דרישה לבקשה, אם קר לו או חם לו או לא נעים לו אז שיתמודד, אם הוא עייף אז שילך לנוח, ובאופן כללי אל תסכימי לשמש עוד ככתובת לתלונות ותביעות. ממליץ לך על המאמר 'הורים אשמים' - http://www.superdaddy.info/articles-35
גלית
24-01-2015 20:11דני גיל
24-01-2015 22:53בואי תראי איך את הופכת ל"כתובת":
"...ואני גם לא אמורה תמיד "לפתור" את התלונות שלו, אלה משתדלת לדרבן אותו לפתור אותם בעצמו"
ובכן -
"משתדלת לדרבן" = נותנת יחס = משמשת ככתובת.
זה בסדר שהילדים שלנו לפעמים עייפים ולפעמים עצובים ולפעמים מתוסכלים, אנחנו ההורים שלהם ואנחנו רוצים להיות להם למשענת ולאוזן קשבת, אלא ש, במצבים בהם הילד מפתח דפוס תובעני כי זו דרכו לקבלת תשומת לב עלינו למנוע את מתן תשומת הלב במסלול השלילי הזה. כיצד? במעבר ממצב הגנה למצב "התקפה". התקפה במרכאות כי אני לא מתכוון שבאמת תתקיפי אותו. אבל כדי שהגבול יהיה ברור עלייך לגרום לו להבין שאת רואה בהתנהגות שלו הצקה לשמה ולכן את לא מתקשרת עם ההצקה הזאת, ואת נראית כמי שמציקים לה: פחות סבלנית ופחות נחמדה.
גלית
25-01-2015 08:13