היי הילה,
מניסיוני אני יכול להעיד שהיחסים החברתיים של הילדים בגיל הזה מאוד דינמיים ונתונים לשינויים תוך פרקי זמן קצרים. יכול להיות שאנחנו ההורים יכולים לעזור להם ליצור את השינויים הרצויים, ואולי אף לגלות שזה קל מכפי שחשבנו.

את כותבת על ילדה "חכמה ומקסימה ובאמת ילדה טובה" שזה טוב לענייננו. כלומר נשמע שאפשר יהיה להתקדם איתה באמצעות שיחות ושאלות מעוררות מחשבה:

"תגידי..." את שואלת אותה "למה את רוצה שהיא תהיה חברה שלך?"
"מה היא נותנת לך?"
"את מקבלת ממנה מתנות?"
"אז למה את כל כך רוצה להיות חברה שלה?"

ההנחה היא שאחרי השאלות האלה יהיה לך קל יותר להעביר את המסר שחברות לא קונים. המסר "נמסר" בנימת אגב, בצנעה ובקצרה, העבודה האמתית נעשתה קודם לכן.

לשאלתך, מצוין שאת מגלה מעורבות ומסבירה שוב ושוב. גם אם היא לא משתכנעת זה טוב שהיא רואה אותך מביעה התנגדות נחרצת לעצם הרעיון. אני ממש ממליץ לך לעודד אותה להיפגש עם חברות אחה"צ. גם אם תהיה זו יוזמה שלך (נניח להיפגש עם אחת האמהות) והיא ממילא הרי נמצאת איתך.

הורים - חשוב לדעת!
כאשר ילדים בגיל הזה נפגשים אחה"צ, אחרי תיאום מראש, הם מתחילים את ה"פגישה" שלהם ברגע הראשון שהם רואים אחד את השני בבוקר, וה"דבק" הזה מחבר אותם במשך כל היום.